מטרת המחקר הייתה להעריך האם גורמי הסיכון למחלת הפרקינסון ולדמנציה עם גופיפי לואי (dementia with Lewy bodies) מעלים את שיעור המחלות הנוירו-דגנרטיביות (neurodegenerative) המוגדרות, בחולים עם הפרעת התנהגות בזמן שנת חלום (rapid eye movement (REM) sleep behavior disorder - RBD) ממקור לא ידוע (idiopathic).
12 מרכזים חילקו שאלונים מפורטים, המערכים את גורמי הסיכון למחלות נוירו-דגנרטיביות הקשורות בפתולוגיה של סינוקלאין (synucleinopathy), למטופלים עם RDB ממקור לא ידוע.

המשתנים כללו: משתנים דמוגרפיים, גורמים הקשורים לאורך החיים, חשיפה לחומרי הדברה, מקצוע, מחלות נלוות, שימוש בתרופות, היסטוריה משפחתית וסימפטומים אוטונומיים או מוטוריים. לאחר תקופת מעקב של 4 שנים, בוצעה הערכה למטופלים הן לדמנציה והן לפרקינסון. הסיכון למחלה הוערך בניתוח קפלן-מאייר (Kaplan–Meier), ומשתנים אפידמיולוגיים הושוו בעזרת רגרסיה לוגיסטית בין המטופלים שעברו המרה למחלה מוגדרת לבין אילו שהגורם למחלה שלהם נותר לא ידוע.

מתוך 305 המטופלים שמילאו את השאלון, נתונים בתקופת המעקב היו זמינים עבור 279 מטופלים, מתוכם 93 (33.3%) פיתחו מחלה נוירו-דגנרטיבית מוגדרת. הסיכון למחלה היה 25% לאחר 3 שנים ו-41% לאחר 5 שנים. מטופלים שסיבת מחלתם הוגדרה (שעברו המרה) היו מבוגרים יותר (שוני = 4.5 שנים, p<0.001), עם התפלגות דומה לפי מין.

לא חשיפה לקפאין, לא חשיפה לעישון, ולא לאלכוהול ניבאו את ההמרה.

למרות שההתפלגות המקצועית הייתה דומה בשתי הקבוצות, למטופלים בהם הוגדרה מחלה נוירו-דגנרטיבית היה סיכוי נמוך יותר להיחשף לחומרי הדברה (שיעור מועסקים בהדברת חרקים: 2.3% לעומת 9.0%). מטופלים שעברו המרה למחלה נוירו-דגנרטיבית מוגדרת היו בעלי סיכוי גבוה יותר לדווח על היסטוריה משפחתית של דמנציה (יחס סיכויים [ORי] = 2.09), ללא הבדל מובהק במחלת פרקינסון או בהפרעות שינה. חשיפה לתרופות וההיסטוריה רפואית הייתה דומה בין הקבוצות.

סימפטומים אוטונומיים או מוטוריים היו יותר נפוצים במטופלים שבהם הוגדרה המחלה בתקופת המעקב. גורמי סיכון לדמנציה ולפרקינסון היו דומים באופן כללי, מלבד שימוש יותר גבוה בקלונאזפאם (clonazepam, שם מסחרי: קלונקס/ריווטריל) בחולים שהומרו לדמנציה (יחס סיכויים = 2.6).

החוקרים מסכמים כי מטופלים עם RBD ממקור לא ידוע נמצאים בסיכון מאוד גבוהה לחלות במחלה נוירו-דגנרטיבית הקשורה בפתולוגיה של סינוקלאין. פרופיל גורמי הסיכון של המטופלים הוא חשוב הן בשל הדמיון והן בשל השוני בין המטופלים בהם הומרה הגדרת המחלה בתקופת המעקב לבין המטופלים שנותרו ללא מקור ידוע למחלה.

מקור:
Postuma, R. B., Iranzo, A., Hogl, B., Arnulf, I., Ferini-Strambi, L., Manni, R., et al. (2015). Risk factors for neurodegeneration in idiopathic rapid eye movement sleep behavior disorder: A multicenter study. Annals of Neurology, 77(5), 830-839.