ישנן עדויות כי שינה הנמשכת לזמן קצר מדי או ארוך מדי קשורה בסיכון גבוה לחלות בסוכרת סוג-2. על ידי שימוש בנתונים שנאספו באופן מחזורי ורציף במשך יותר מ-20 שנה, בחנו החוקרים במחקר הנוכחי אם קיים קשר בין שינוי במשך זמן השינה לבין התפתחות של סוכרת.

משך השינה דווח בתחילת ובסוף כל אחד מארבעת המחזורים שאורכם היה 5 שנים: 1988-1985 עד 1994-1991 (n=5,613י); 1994-1991 עד 1999-1997 (n=4,193י); 1999-1997 עד 2004-2002 (n=3,840); ו-2004-2002 עד 2009-2007 (n=4,195).

בכל מחזור, השינוי במשך השינה חושב עבור משתתפים שלא אובחנו עם סוכרת. מקרה של סוכרת בסיום תקופת 5 השנים העוקבות הוגדר על ידי: 1) רמות הגלוקוז בצום 2) מבחן סבילות לגלוקוז (העמסה של 75 גרם גלוקוז) 3) בדיקת ההמוגלובין המסוכרר, שנבדקו במקביל לבחינה של הימצאות מרשם לתרופות לטיפול בסוכרת ודיווח עצמי על אבחנה של סוכרת על ידי רופא.

בהשוואה לקבוצת התייחסות שהורכבה ממטופלים עם משך שינה קבוע של 7 שעות, עלייה של שעתיים או יותר במשך השינה בכל לילה הייתה קשורה בסיכון גבוה לסוכרת בחישוב מתוקנן לגיל, מין, השתייכות אתנית, ודרגת המקצוע [employment grade] (יחס סיכויים: 1.65, רווח סמך 95%: 2.37-1.15).

הקשר נחלש מעט בתיקנון לאינדקס מסת גוף (BMI) ולשינוי במשקל (יחס סיכויים: 1.50, רווח סמך 95%: 2.16-1.04). סיכון גבוה לסוכרת נמצא גם בקרב משתתפים עם משך שינה קצר (5.5 שעות או פחות), באופן קבוע (יחס סיכויים: 1.35, רווח סמך 95%: 1.76-1.04). עם זאת, גם קשר זה נחלש לאחר תקנון לאינדקס מסת גוף ולשינוי במשקל (יחס סיכויים: 1.25, רווח סמך 95%: 1.63-0.95).

החוקרים מסכמים, כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שאנשים שמשך השינה שלהם מתארך נמצאים בסיכון גבוהה יותר לפתח סוכרת סוג 2. עלייה במשקל או משקל גבוה יותר בקרב קבוצת המטופלים הזו מסבירה באופן חלקי את הקשר בין משך השינה לסיכון לסוכרת.

מקור:
Ferrie, J. E., Kivimäki, M., Akbaraly, T. N., Tabak, A., Abell, J., Davey Smith, G., . . . Shipley, M. J. (2015). Change in Sleep Duration and Type 2 Diabetes: The Whitehall II Study. Diabetes Care, 38(8), 1467-1472. doi: 10.2337/dc15-01