כ-6% מהמשתמשים בכדורי שינה בישראל צפויים להפוך למשתמשים קבועים וכרבע מהמשתמשים צפויים להשתמש במינונים גבוהים מהמומלץ; כך עולה ממחקר שנעשה ב"שירותי בריאות כללית" על אוכלוסייה של יותר מ-190 אלף איש, בנוגע לשיעור חברי הקופה המשתמשים בכדורי שינה.

במחקר נמצאו מספר גורמי סיכון להתמכרות לכדורי שינה ונבדק הקשר שבין סוג התכשיר לסכנה להתמכרות. מהמחקר גם עולה, כי ישראל היא בין שלוש המדינות המובילות בעולם בנוגע לצריכת כדורי שינה בקרב בני 65 ומעלה. רק אירלנד ופורטוגל מקדימות את ישראל בהיקף צריכת כדורי השינה.

 ישראל היא בין שלוש המדינות המובילות בעולם בנוגע לצריכת כדורי שינה בקרב בני 65 ומעלה

המחקר הוצג בכנס ה-EGPRN (רשת המחקר האירופית ברפואת משפחה), שאותו מארח השבוע איגוד רופאי המשפחה בישראל. הכנס מוקדש במיוחד לבעיות אבחוני היתר וטיפולי היתר ברפואה הראשונית. סוגיית השימוש הכרוני וההתמכרות לכדורי שינה ברפואה ראשונית היא אחת המרכזיות הנדונות עתה בכנס.

לפי ההודעה שליוותה את פרסום המחקר, תרופות שינה חדשות ויקרות, המשווקות כיום לציבור הרחב כבטוחות מפני התמכרות, הן בפועל ממכרות אף יותר מהתרופות הוותיקות. מדי שנה מגיעים אלפי מטופלים לרופאי המשפחה שלהם או לרופאים בתחום הרפואה הראשונית ומבקשים לקבל טיפול תרופתי בבעיות שינה.

ההנחיות הרפואיות המקובלות אוסרות על טיפול ממושך בתכשירים אלו מעל ל-4 שבועות. בפועל, שימוש קבוע בתרופות שינה דווקא נפוץ מאוד בישראל. הערכות שונות מדברות על כך שכרבע מהאנשים לא מרוצים מאיכות השינה שלהם, וכ-10% מהאוכלוסייה עומדים בקריטריונים של הפרעת שינה. במחצית מהמקרים מדובר במהלך כרוני של נדודי שינה שיימשכו תקופה ארוכה.

פלח האוכלוסייה המרכזי בישראל הסובל מנדודי שינה הוא מבוגרים והקשישים. 5.2% מבני 65 ומעלה, על-פי ה-OECD, משתמשים בכדור שינה מדי לילה. נתוני הארגון מתייחסים לתכשיר בנזודיאזפין בנטילה חד-יומית ובקרב בני 65 ומעלה. הממוצע בקרב מדינות הארגון עומד על כ-3% בלבד - כלומר בישראל מדובר בפי שניים מהממוצע. השיעור הנמוך ביותר נמצא בדרום קוריאה - 0.5%.

היקף הצריכה הגבוה בישראל מעורר אצל הרופאים חשש מפני התמכרות לתרופות. בשלב זה אין מידע בדבר הסיכונים הכרוכים בשימוש קבוע וממושך.

המחקר שהוצג בכנס בוצע על ידי ד"ר יוחאי שינמן ("כללית" מחוז תל-אביב), אור גורן (המרכז הרפואי "תל-אביב איכילוב" ואוניברסיטת בן גוריון), דורון קומנשטר (משרד הרופא הראשי ב"כללית"), ארנון כהן (החוג לרפואת משפחה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב) ופרופ’ שלמה וינקר (יו"ר איגוד רופאי המשפחה מ"לאומית שירותי בריאות").

עורכי המחקר עקבו אחרי משתמשים חדשים בתרופות שינה למשך 10 שנים. בין התכשירים הנפוצים ביותר כיום לטיפול בנדודי שינה, דיווחו עורכי המחקר, נמצאים תכשירים חדשים, מקבוצת Z-drugs. אלו תרופות יקרות יותר בהשוואה לתרופות השינה הוותיקות ובמיוחד משווקות באגרסיביות כבטוחות יותר לשימוש וכפחות ממכרות.

כאמור, מממצאי המחקר עולה, כי דווקא תרופות אלו כרוכות בסיכון מוגבר להגעה לשימוש כרוני או בעייתי, לעומת תרופות השינה הוותיקות והזולות יותר. נתונים נוספים שעלו מהמחקר: הגיל הממוצע לתחילת הצריכה של כדורי שינה הוא 63.5 שנה. 51% מבין המשתמשים הם בני 65 ומעלה. 8.5% מהם מתחת לגיל 45. נשים צורכות יותר כדורי שינה (59%) לעומת גברים. 57% מקרב המשתמשים אינם נשואים. 77% נמנים על המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך והבינוני. 15% מקרב המשתמשים הם בעלי היסטוריה של שימוש בנוגדי דיכאון.