דליריום לאחר ניתוח הינו גורם תחלואה משמעותי בקרב אוכלוסיה מבוגרת עם גורמי סיכון מרובים. מטרת מחקר זה הייתה להעריך את חשיבות קיום הפרעות בשינה, בבית או בבית החולים , כגורם סיכון להתפתחות דליריום פוסט-ניתוחי.

החוקרים עקבו באופן פרוספקטיבי אחר מטופלים מעל גיל 65 שהופנו לניתוח arthroplasty אלקטיבי. כלל המטופלים מילאו טרם הניתוח שאלון המעריך קיום הפרעות שינה בבית (Pittsburgh Sleep Quality Index). בזמן האשפוז בוצעה הערכה של קיום הפרעות שינה ע"י אקטיגרף, הן לפני והן לאחר הניתוח. הערכת קיום דליריום לאחר הניתוח בוצעה לפי Confusion Assessment Method ובמקרים בהם האבחנה לא הייתה חד -משמעית, בוצעה ולידציה ע"פ קריטריוני הICD-10.

סך הכל הוערכו 101 מטופלים. 27 מתוכם פיתחו דליריום לאחר ניתוח. מטופלים עם הפרעות שינה ביתיות היו בסיכון של פי 3.26 לפתח דליריום לאחר הניתוח בהשוואה למטופלים ללא הפרעות שינה (רווח בר סמך של 95%: 1.34-7.92, P=0.009). מטופלים עם הפרעות שינה בבית החולים היו בסיכון של פי 1.21 לפתח דליריום לאחר הניתוח ביחס למטופלים ללא הפרעות שינה (רווח בר סמך של 95%: 1.03-1.41, P=0.02). לאחר תיקנון למשתנים אחרים, הסיכון להופעת דליריום נשאר גבוה בקרב המטופלים עם הפרעות שינה בבית (יחס סיכון {Risk Ratio} של 3.90, רווח בר סמך של 95%: 2.14-7.11, P<0.001) אך לא בקרב מטופלים עם הפרעות שינה בבית החולים (יחס סיכון 1.19, רווח בר סמך של 95%: 0.69-2.07.)

לאור הממצאים מסכמים החוקרים כי מטופלים מבוגרים עם הפרעות שינה בבית נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות דליריום לאחר ניתוח.

מקור: 

Todd OM, Gelrich L, MacLullich AM, Driessen M, Thomas C, Kreisel SH. Sleep Disruption at Home As an Independent Risk Factor for Postoperative Delirium. J Am Geriatr Soc. 2017;65(5):949-957. doi:10.1111/jgs.14685.