דיסקינזיה מהווה סיבוך טורדני של טיפול ארוך-טווח בתרופות דופמינרגיות אצל מטופלים עם מחלת פרקינסון. ישנם גורמים רבים אשר נמצאו קשורים לדיסקינזיה במחלת פרקינסון. במחקר חדש, שנערך במספר מרכזים בסין, ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין איכות השינה לבין דיסקינזיה במטופלים עם מחלת פרקינסון.

החוקרים גייסו 425 מטופלים עם מחלת פרקינסון ואספו מידע דמוגרפי של המטופלים. החוקרים ביצעו הערכה קלינית של המטופלים באמצעות ה-Unified Parkinson's Disease Rating Scaleי(UPDRS) ושלב ה-Hoehn and Yahrי(H-Y). בכדי להעריך את הישנוניות של המטופלים בשעות היום ואת איכות השינה הלילית הכללית, השתמשו החוקרים ב- Epworth Sleepiness Scaleי(ESS) וה-Pittsburgh Sleep Quality Indexי(PSQI), בהתאמה.

מטופלים עם דיסקינזיה נטו להיות עם מחלה ממושכת יותר, levodopa-equivalent doseי(LED) יומי, שלב H-Y, UPDRS II, וציון PSQI גבוהים יותר, בנוסף לאחוז גבוה יותר של טיפול ב-levodopa בהשוואה למטופלים ללא דיסקינזיה. לאחר תיקון לגיל, מין, גיל בהתפרצות מחלת פרקינסון, משך המחלה, UPDRS I, UPDRS II, UPDRS III, עישון, שימוש בתרופות אנטי-פרקינסוניות שונות, פנוטיפ, LED יומי, ותסמונת הרגליים חסרות המנוחה, עדיין נמצא קשר בין ציון PSQI לבין דיסקינזיה, עם יחס צולב של 1.111 (רווח סמך 95% של 1.004-1.229) כמשתנה רציף או 2.469 (רווח סמך 95% של 1.051-5.8) כמשתנה קטגוריאלי.

אנליזה נוספת של מרכיבי ה-PSQI מצאה שאיכות שינה סובייקטיבית וזמן עד הירדמות (sleep latency) נמצאו קשורים למטופלים עם מחלת פרקינסון.

לאור הממצאים החוקרים מסכמים ששינה לילית לא מספקת קשורה לדיסקינזיה במטופלים עם מחלת פרקינסון. לאור זאת, תשומת לב מיוחדת לאיכות השינה בלילה יכולה לתרום לשיפור דיסקינזיה במטופלים עם מחלת פרקינסון.

מקור:

Mao, Cheng-jie et al. "Poor Nighttime Sleep Is Positively Associated With Dyskinesia In Parkinson's Disease Patients." Parkinsonism & Related Disorders 48 (2018): 68-73. Web.