• יו"ר: ד"ר ריבה טאומן
  • וועד: ד"ר אולג שומייקו, ד"ר אייל רוזנצווייג, ד"ר אריה אוקסנברג
  • מנכ"ל: פרופ' אשר טל
  • מרכז וועד: ד"ר משה לאודון
חדשות

לראשונה: מחקר ישראלי מדד פעילות מוחית בשינה של ילדים עם אוטיזם

הפרעות שינה הן מהתופעות הנפוצות ביותר בקרב ילדים עם אוטיזם | ממצאי המחקר החדש סוללים את הדרך למציאת פתרונות לבעיה המטרידה

24.12.2019, 08:07
אינסומניה בילדים. אילוסטרציה

לפחות מחצית מהילדים עם אוטיזם סובלים מנדודי שינה. מחקר חדש שנערך במרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון מדד לראשונה את הפעילות המוחית של ילדים אלה בשנתם וגילה שהם אינם מפתחים דפוסי שינה עמוקה. הממצאים, מעריכים החוקרים, סוללים את הדרך למציאת פתרונות לבעיה המטרידה את הילדים ובני משפחותיהם.

הפרעות שינה הן מהתופעות הנפוצות והמטרידות ביותר בקרב ילדים עם אוטיזם. הסיבה לכך אינה ידועה. במחקר החדש נמדדו גלי השינה במוחם של ילדים עם אוטיזם לאורך לילה שלם וכך נמצא שעוצמת הגלים היא, בממוצע, כ-25% נמוכה יותר מאשר העוצמה בילדים ללא אוטיזם.

תוצאות המחקר מלמדות שבניגוד לילדים שהיו בקבוצת הביקורת, ילדים עם אוטיזם מפתחים גלי שינה חלשים. אלה מאפיינים שינה רדודה ושטחית, בדומה לשנתם של אנשים שאינם עייפים. החוקרים סבורים שכך זיהו את המנגנון העומד מאחורי לפחות כמה מבעיות השינה הנפוצות בקרב ילדים עם אוטיזם. דו"ח המחקר התפרסם בכתב העת Sleep של אוניברסיטת אוקספורד.

פרופ' אילן דינשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה וראש המרכז הלאומי לחקר האוטיזם, שהוביל את המחקר, מסר: "מחקרים רבים שנעשו בעולם הראו ש-80%-40% מהילדים על הספקטרום האוטיסטי סובלים מנדודי שינה (אינסומניה). הם מתקשים להירדם, מתעוררים לעתים קרובות במהלך הלילה ומקיצים מוקדם בבוקר. סך שעות השינה שלהם בלילה הוא כדי מחצית מהמצופה מבני גילם. הורים רבים מעידים שהקושי בהירדמות וכן השינה המקוטעת יוצרים התמודדות קשה ביותר עבור הילד ובני משפחתו וגורמים לפגיעה באיכות החיים, לעצבנות, רגזנות, תוקפנות ולביטויי התנהגות אחרים".

במחקר הוקלטה הפעילות המוחית אצל 29 ילדים עם אוטיזם ואצל 23 ילדים ללא אוטיזם. הילדים הגיעו למעבדת השינה במרכז הרפואי סורוקה בניהולו של פרופ' אריאל טרסיוק. פעילות מוחם הוקלטה במערכת EEG במהלך לילה שלם. ניתוח הממצאים מלמד כי שנתם של הילדים עם האוטיזם היתה רדודה ושטחית בהשוואה לילדי הביקורת ונראתה כמו זו של ילדים שאינם עייפים. הבדל זה היה גדול במיוחד בתחילת הלילה ובלט במיוחד בילדים עם בעיות שינה קשות יותר.

פרופ' דינשטיין: "גלי המוח המעידים על שינה עמוקה הם איטיים בתדרים של 4-1 הרץ. ככל שעוצמת גלי המוח בתדרים אלה גדולה יותר, כך השינה עמוקה יותר. בילדים עם אוטיזם עוצמת הגלים היא, בממוצע, כ-25% יותר נמוכה מאשר העוצמה בילדים ללא אוטיזם. ההבדל בלט במיוחד בשעות הראשונות של הלילה, שבהן הם ישנים הכי עמוק אך הלך ונעלם בהמשך הלילה, בשעות שבהן השינה נהיית רדודה יותר באופן טבעי בכולם.

"נראה שהילדים עם אוטיזם, ובמיוחד אלה שההורים דיווחו שיש להם בעיות שינה קשות, אינם מתעייפים מספיק במהלך היום, לא מפתחים לחץ לישון ומוחם לא נכנס לפעילות שינה עמוקה כאשר הם נרדמים. ממצאי המחקר מעידים על כך שמוחם של הילדים עם אוטיזם איננו מפתח דפוסי שינה עמוקה החיוניים למנוחת המוח וליצירת הרגשת הרעננות שיש לאחר שינה עמוקה.

"יתרה מכך, נמצא קשר בין חומרת בעיות השינה כפי שהן מדווחות על ידי ההורים ומידת העומק של השינה, כך שילדים עם בעיות קשות יותר הראו פעילות מוחית המעידה על שינה רדודה ושטחית יותר".

עתה מתכנן צוות המחקר לערוך מחקרי המשך לבדיקת התערבויות שיכולות להעצים את עומק השינה בילדים הרלוונטיים. במחקרים אלה ייבדקו התערבויות כמו הגברת הפעילות הגופנית במהלך היום ובדיקת התערבות התנהגותית ושימוש בתוספי מזון, ביניהם מלטונין וקנאביס רפואי.

המרכז הלאומי לחקר האוטיזם הוקם בשנה שעברה באוניברסיטת בן גוריון והפעילות בו נעשית עם רופאים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. משרד המדע והטכנולוגיה העמיד לשם כך מענק מחקר.  המרכז בונה עתה שותפויות מחקריות בינתחומיות במטרה לשלב בעבודות המחקר שיבצעו בו ידע מעולמות הרפואה השונים, גנטיקה, מדעי המוח, ביולוגיה מולקולרית, פסיכולוגיה והנדסה ביו-רפואית. המטרה: לקדם את שיטות האבחון והטיפול באוטיזם. במרכז נבנה גוף המרכז מאגר נתונים על היקף תופעת האוטיזם בישראל.

נושאים קשורים:  אוטיזם,  אינסומניה,  נדודי שינה,  הפרעות שינה,  אוניברסיטת בן גוריון,  פרופ' אילן דינשטיין,  חדשות,  בית החולים סורוקה,  פרופ' אריאל טרסיוק
תגובות