• יו"ר: ד"ר ריבה טאומן
  • וועד: ד"ר אולג שומייקו, ד"ר אייל רוזנצווייג, ד"ר אריה אוקסנברג
  • מנכ"ל: פרופ' אשר טל
  • מרכז וועד: ד"ר משה לאודון
חדשות

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה לחיזוק הזיכרון בצד אחד של המוח במהלך שינה

השיטה מתבססת על הזרמת ניחוח מעורר זיכרון לאחד הנחיריים בלבד והיא עשויה לסייע בעתיד לשיקום נפגעי פוסט טראומה ושבץ

גירוי של ריח ורדים לנחיר אחד בזמן שינה, גרם לחיזוק הזיכרון באותו הצד של המוח. אילוסטרציה: שרון צח

מחקר משותף של אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן הניב שיטה חדשנית לבדיקה ולהשפעה נפרדת על תהליך ההתגבשות של הזיכרון בצד אחד של המוח - במהלך השינה. השיטה מתבססת על הזרמת ניחוח מעורר זיכרון לאחד הנחיריים בלבד. היא עשויה בעתיד לסייע בחיזוק הזיכרון בצד הפגוע אצל נפגעי מוח. בנוסף היא עשויה לסייע בהשבת האיזון למוחם של נפגעי פוסט-טראומה.

את המחקר הובילו: אלה בר, דוקטורנטית משותפת של אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן, פרופ' יובל ניר מבית הספר למדעי המוח והמחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' ידין דודאי, פרופ' נעם סובל ופרופ' רוני פז מהמחלקה לנוירו-ביולוגיה במכון ויצמן. דו"ח על המחקר פורסם ביום חמישי שעבר ב-Current Biology.

פרופ' ניר הסביר: "אנחנו יודעים שבמהלך השינה מתרחש במוח תהליך של התגבשות הזיכרון (קונסולידציה). זכרונות שנצברו באחרונה במאגר הזיכרון לטווח הקצר, הנמצא בהיפוקמפוס, מועברים בהדרגה למאגר הזיכרון לטווח הארוך שבקליפת המוח. במחקר הזה ביקשנו לבחון לעומק את תהליך התגבשות הזיכרון במוח במהלך השינה, על ידי השוואה בין הפעילות המוחית באזורים שבהם הוא מתרחש לבין פעילות באזורים שבהם איננו מתרחש".

ארבעת שלבי הניסוי: למידת מיקום מילים בנוכחות ריח ורדים; מבחן זיכרון ראשון לפני השינה; שינה ובמהלכה גירוי של ריח ורדים לנחיר אחד; מבחן זיכרון שני לאחר השינה. איור: אלה בר

משתתפי המחקר התבקשו ללמוד את מיקומן של מילים שהופיעו מולם בזו אחרי זו, על מסך – כמה מהן הופיעו מימין וחלקן משמאל. אלה בר: "ידוע לנו ממחקרים אחרים, שדברים המופיעים בשדה הראייה השמאלי נשמרים בצידו הימני של המוח – ולהפך. מבלי שהנבדקים ידעו על כך, חילקנו את המילים באופן שווה: חציין הופיעו מימין וחציין משמאל".

בנוסף, במהלך הלמידה, הוזרם ריח נעים של ורדים דרך מסיכה שכיסתה את אפם של הנבדקים. מיד לאחר הלמידה ביצעו הנבדקים מבחן זיכרון על המילים אותן הם למדו. לאחר מבחן הזיכרון התבקשו הנבדקים לישון בחדר שיועד לכך. בעזרת מתקן שתוכנן במיוחד, המפריד בין הסביבה הנשימתית של שני הנחיריים, החדירו החוקרים פולסים של ניחוח ורדים רק לאחד הנחיריים של הנבדק הישן.

בר: "הריח, שקושר במוחם של המשתתפים למטלת הלמידה שבוצעה קודם לכן, הגיע מהנחיר שאליו הוא הוזרם אל החלק של המוח באותו הצד. בדקנו את השפעתו על תהליך התגבשות הזיכרון בצד המושפע מהריח לעומת הצד שלא קיבל פולסים של ריח ורדים".

החוקרים נעזרו במכשיר EEG כדי להשוות בין גלי המוח בשני צידי המוח. הם מצאו כי בזמן מתן פולסי הריח, יש עלייה בעוצמת גלי המוח הקשורים להתגבשות הזיכרון. בצד הקולט, נצפה סנכרון מוגבר בין גלי המוח - תופעה שככל הנראה מעודדת את תהליך התגבשות הזיכרון.

ממצא נוסף שהושג במחקר הזה: השינה בצד של המוח שקלט את הריח היתה קלה יותר באותה עת, וככל שהשינה היתה קלה יותר כך השתפר הזיכרון של הנבדק וזאת על פי המבחן הסופי. המבחן המכריע מכל: לאחר שהתעוררו, התבקשו הנבדקים לעבור מבחן זיכרון נוסף למילים אליהן נחשפו לפני שנרדמו. החוקרים מצאו שמיקומי המילים שנשמרו בצד המוח שהושפע מהריח נזכרו טוב יותר במידה משמעותית ממיקומי המילים שנשמרו בצד השני.

פרופ' ניר: "השיטה שפיתחנו מאפשרת לראשונה להשוות בין תהליכי התגבשות הזיכרון בשני צדי המוח – באותו אדם ובאותו שלב של השינה. היא תסייע לנו ולחוקרים אחרים במחקרי ההמשך להבנת תרומת השינה לזיכרון".

אלה בר: "בנוסף מצאנו שהשיטה מעצימה את התגבשות הזיכרון באחד מצדי המוח ולכן היא עשויה לשמש בסיס לפיתוח טיפולים בקליניקה. טיפול שכזה עשוי לסייע למטופלים עם פגיעה מוחית בעקבות תאונה או שבץ וגם לנפגעי פוסט-טראומה, אצלם יש פעילות יתר של צידו הימני, הרגשי, של המוח בעת היזכרות בחוויה הטראומטית או חיזוק הצד השמאלי שאחראי לביטוי המילולי של הטראומה – מה שעשוי לייצר איזון ולסייע להם בהתמודדות עם מצבם".

נושאים קשורים:  זיכרון,  מחקר ישראלי,  חדשות,  גלי מוח,  פרופ' יובל ניר,  פרופ' ידין דודאי,  פרופ' נעם סובל
תגובות