• יו"ר: ד"ר ריבה טאומן
  • וועד: ד"ר אולג שומייקו, ד"ר אייל רוזנצווייג, ד"ר אריה אוקסנברג
  • מנכ"ל: פרופ' אשר טל
  • מרכז וועד: ד"ר משה לאודון
מחקרים

ההשפעה של הארכת השינה על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים

סקירה שנערכה מצאה 7 מחקרים רלוונטיים, בהם הוכח כי הארכת שינה קשורה לשיפור במדדים ישירים ועקיפים של רגישות לאינסולין, ירידה בלפטין וירידה בתיאבון הכללי

מחקרים הראו יחסים דו-כיווניים בין משך שינה קצר או ארוך לבין גורמי סיכון להשמנת יתר, מחלות שאינן מועברות מאדם לאדם (non-communicable), תמותה מכל סיבה ותמותה ממחלקה קרדיו-וסקולרית. הארכת משך השינה יכולה להוות אסטרטגיה אפשרית להפחתת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים באנשים עם משך שינה קצר. סקירה נערכה על מנת לבחון את ההשפעה של התערבויות שונות להארכת משך השינה, על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים במבוגרים.

סקירה ספרותית נערכה במאגרי הנתונים PubMed ו-Scopus, למציאת פרסומים מדעיים רלוונטיים באנגלית, שעברו ביקורת עמיתים (עד אוגוסט 2018). נמצאו 7 מחקרים, שמטרתם הייתה להגדיל את משך השינה במבוגרים על ידי כל סוג של התערבות להארכת השינה ושמתארים לפחות  גורם סיכון קרדיו-מטבולי אחד.

לכל המחקרים שנמצאו ביחד היה גודל מדגם משולב של 138 משתתפים, שהיו בריאים (n=14), בריאים עם משך שינה קצר (n=92), בעלי משקל עודף עם משך שינה קצר (n=10) או שסובלים מטרום יתר לחץ דם או מלחץ דם מאובחן, עם משך שינה קצר (n=22). ההתערבויות השונות להארכת השינה היו בטווח של 3 ימים עד 6 שבועות וכל ההתערבויות האריכו בהצלחה את משך השינה, ב-21 עד 177 דקות. הארכת שינה נמצאה קשורה לשיפור במדדים ישירים ועקיפים של רגישות לאינסולין, ירידה בלפטין ובפפטיד טירוזין-טירוזין והפחתה בתיאבון הכללי. כמו כן, נמצאה קשורה לירידה בתשוקה למאכלים מתוקים ומלוחים, הפחתה בצריכה היומית של סוכר חופשי והפחתה באחוזי הצריכה היומיים של קלוריות מחלבונים.

סקירה זו מספקת עדויות ראשוניות לתפקיד של הארכת שינה בשיפור תוצאים קרדיו-מטבוליים ומכוונת למחקרים עתידיים בתחום של בריאות קרדיו-מטבולית ושינה.

מקור: 

Henst R.H.P et al. (2019) Journal of Sleep Research, 28, e12865

נושאים קשורים:  מחקרים,  הארכת שינה,  משך שינה קצר,  משך שינה ארוך,  רגישות לאינסולין,  גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים
תגובות