• יו"ר: ד"ר ריבה טאומן
  • וועד: ד"ר אולג שומייקו, ד"ר אייל רוזנצווייג, ד"ר אריה אוקסנברג
  • מנכ"ל: פרופ' אשר טל
  • מרכז וועד: ד"ר משה לאודון
מחקרים

ההשפעות של טיפול תרופתי על מטופלים עם נרקולפסיה והיפרסומניה אידיופטית

מחקר מצא כי במטופלים הסובלים מנרקולפסיה מסוג 1 או 2, או מהיפרסומניה אידיופטית, ישנו שיפור משמעותי בתחושת העייפות, הישנוניות והדיכאון, כאשר מטופלים תרופתית. זאת ללא קשר לסוג הטיפול והאבחנה

כדור שינה (צילום: אילוסטרציה)
כדור שינה (צילום: אילוסטרציה)

מחקר נערך על מנת לבדוק את הקשר בין התוצאים שמדווחים על ידי המטופלים לבין משטרי הטיפול/המינונים הסטנדרטיים, כמדד לנטל תרופתי, במטופלים עם נרקולפסיה מסוג 1 או סוג 2 והיפרסומניה אידיופטית.

למחקר גויסו מטופלים בגילאי 18 ומעלה עם נרקולפסיה מסוג 1 או 2, או היפרסומניה אידיופטית. המטופלים שהשתתפו במחקר היו עם בסיס נתונים שנאסף במשך מעקב של 6 חודשים ומעלה, בין השנים 2008-2010. שינויים בתוצאים שדווחו על ידי המטופלים עצמם (לפי Epworth Sleepiness Scale [ESS], Fatigue Severity Scale [FSS], patient Health Questionnaireי[PHQ-9], זמן שינה כולל לפי אבחנה, משטר טיפול [תרופה אחת לעומת תרופות מרובות], שימוש בנתרן אוקסיבט) והטיפול הסטנדרטי שקיבלו, הוערכו על ידי t-test ורגרסיה לינארית חד-משתנית ורבת-משתנים מותאמת למאפייני המטופלים.

92 מטופלים השתתפו במחקר (26 [28.3%] עם נרקולפסיה מסוג 1, 27 [29.3%] עם נרקולפסיה מסוג 2 ו-39 [42.4%] עם היפרסומניה אידיופטית). גילאי המטופלים היו 14.8 ± 43.8 בממוצע, 66 [71.7%] היו נשים. התוצאים שדווחו על ידי המטופלים בשלב הבסיס ההתחלתי כללו ישנוניות מוגזמת בשעות היום (ESSי14.2 ± 5.2, 74% מהמטופלים מעל 10), עייפות משמעותית (FSSי47.5 ± 12.9) ודיכאון קל (PHQ-9י9.0 [4.0,14.0], 49.4% 10 ומעלה). במהלך המעקב, תוצאות ה-ESS ו-PHQ-9 השתפרו משמעותית, הן באופן כללי והן במסגרת האבחנתית.

תוצאות אלו דווחו במטופלים שטופלו עם תרופה אחת או תרופות מרובות, ובמטופלים שקיבלו נתרן אוקסיבט (all P<0.01). תוצאות ה-FSS השתפרו משמעותית באופן כללי (P=0.016). אך עם זאת, במטופלים עם היפרסומניה אידיופטית, במטופלים שנטלו טיפול עם תרופה אחת, או עם תרופות מרובות ובמטופלים שלא קיבלו נתרן אוקסיבט, השיפור שנצפה לא היה משמעותי. במודלים רבי-משתנים, השינויים בתוצאים שדווחו על ידי המטופלים עצמם לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות. למרות זאת, נמצא קשר בין המינון הטיפולי הסטנדרטי שניתן לבין החמרה בתוצאות ה-PHQ-9 , בכל המודלים שבדקו שינוי ב-PHQ-9. בנוסף, במהלך תקופת המעקב תוצאות ה-ESS החמירו בהתאם לעלייה במינון התרופות הסטנדרטי (P=0.056).

מסקנת המחקר הייתה כי שיפור משמעותי בתוצאים הקשורים בשינה, כפי שהמטופלים דיווחו בעצמם, נצפה במקרים בהם ניתן טיפול תרופתי. ללא קשר לאבחנה או סוג הטיפול. החוקרים הסיקו כי תוצאות אלו מדגישות את החשיבות של החלטה מותאמת אישית, כאשר ניתן טיפול תרופתי במטופלים אלו.

מקור: 

 (2019) Journal of Clinical Sleep Medicine. 15, 1799

נושאים קשורים:  מחקרים,  אינסומניה,  נרקולפסיה,  טיפול תרופתי,  הפרעות שינה,  היפרסומניה אידיופטית,  יתר שינה
תגובות