• יו"ר: ד"ר ריבה טאומן
  • וועד: ד"ר אולג שומייקו, ד"ר אייל רוזנצווייג, ד"ר אריה אוקסנברג
  • מנכ"ל: פרופ' אשר טל
  • מרכז וועד: ד"ר משה לאודון
מחקרים

חסך חלקי בשינה מקושר עם עלייה באימפוליסיביות וירידה באפקט (Affect)

מחקר אשר בחן ביצועים אובייקטיביים ותחושות סובייקטיביות לאחר הפחתה בשעות השינה מזהה עלייה במהירות התגובה לצד עלייה בשיעור הטעויות וירידה באפקט החיובי של המשתתפים

11.11.2020, 17:25

ההשפעות של חסר שינה חלקי קל עד בינוני על האפקט (Affect) ועל תפקוד קוגניטיבי נבדקו בסביבה ביתית טבעית, עם חיקוי של שינה קצרה אשר נגרמת לרוב עקב דרישות מהעבודה או מהחברה.

52 אנשים בריאים בגילאים 18-35 נכללו במחקר אשר נמשך 11 ימים. המטופלים ישנו בבית, ודפוסי השינה שלהם נבדקו באמצעות אקטיגרפיה (actigraphs) ויומני שינה. לאחר שמירה על שינה רגילה במשך 7 לילות, המטופלים התבקשו לישון שעתיים פחות מאשר זמן השינה הממוצע שלהם בשלושת הימים האחרונים. בוצע מבחן מסוג Not – X Continuous Performance Test בשעה 9 בבוקר (+/- 90 דקות) בימים 1,4,8 (ימי שינה רגילה) ובימים 9 ו-11 (חסר שינה). המדדים שנבדקו כללו מדדים המבוססים על ביצוע – דיוק תגובה ומהירות, ומדדים על פי דיווח המשתתף – איך המשתתף הרגיש כשביצע את המשימה, כמה התעייף מביצוע המשימה, והאם האפקט שלו חיובי או שלילי.

נמצא הבדל משמעותי לאורך המבדקים בזמן התגובה, מספר טעויות בהשלמת המשימה, מאמץ ותפקוד סובייקטיבי והאפקט החיובי. בפרט הייתה ירידה לינארית במשך התגובה (הכוונה היא עלייה במהירות התגובה), תפקוד ואפקט חיובי לאורך המחקר. מגמה משמעותית רבעונית (ראשית ירידה ולאחר מכן עלייה לאחר החסר בשינה) ניתן היה לראות בפרט בטעויות בהשלמת המשימות ובמאמץ. מבחנים חד משתניים עבור השמטות ואפקט שלילי היו לא משמעותיים.

לסיכום, נראה כי הפחתה ב-1.5-2 שעות משעות השינה מובילה לרוב למהירות תגובה גבוהה יותר, אבל יותר טעויות בהשלמת המשימה ואפקט חיובי ירוד. נתונים אלה מעידים על כך שאינדיבידואלים הם יותר אימפולסיביים וחווים אפקט חיובי פחות לאחר משך שינה קצר.

מקור: 

Ingvild Saksvik – Lehouillier, et al. (2020), Sleep https://doi.org/10.1093/sleep/zsaa078

נושאים קשורים:  מחקרים,  איכות שינה,  תפקודים קוגניטיביים,  אימפוליסיביות,  אפקט
תגובות