COVID-19 בישראל

הפנימאים מתריעים מהשלכות תחלואת הקורונה בשנים הקרובות

ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח בקרב מי שהוגדרו כמחלימים מקורונה במגיפה הנוכחית, טוענים בכירי הפנימאים, יטילו עומסים כבדים נוספים על המחלקות הפנימיות

טיפול במחלקה פנימית-קורונה. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

בכירי האיגוד לרפואה פנימית התריעו אתמול (ב') בתדרוך מיוחד לתקשורת על הצורך להיערך בדחיפות לכמה גלי תחלואה גדולים בקורונה בשנים הקרובות ועל הצורך להיערך למתן טיפולים למחלימי קורונה הזקוקים למעקב ועלולים לחזור לבתי החולים עם תסמינים ובעיות בריאות אחרות – ההשפעות ארוכות הטווח של המגיפה הנוכחית. "מצב זה יטיל על המחלקות הפנימיות עומסים כבדים, נוספים על אלה שמוכרים כיום, ועל משרדי האוצר והבריאות להיערך לשם כך".

בתדרוך השתתפו יו"ר האיגוד פרופ' אבישי אליס, מנהל פנימית ב"בילינסון", ד"ר רונית זיינדשטיין, מנהלת פנימית א' במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא, ד"ר גיא דורי, מנהל פנימית ה' במרכז הרפואי העמק ופרופ' יעקב אבלין, מנהל פנימית ח' ב"איכילוב" וממקימי מרפאת מחלימי הקורונה בבית החולים.

הדוברים הדגישו כי זו הפעם השלישית בתולדות האיגוד שהוא מקיים מסיבת עיתונאים ובה "קריאה נואשת להנהגת הממשלה ובמיוחד לשר האוצר ולראש הממשלה על הצורך בתקציב מתאים והיערכות להמשך ההתמודדות עם מגיפת הקורונה, מעבר למה שנעשה עד כה ובעיקר תוך הכרה בצרכים שונים שהמחלקות הפנימיות יזדקקו להם מיידית.

"אנחנו המענה לכל פנדמיה ותחלואה שפורצת ותפרוץ. המחלקות הפנימיות הן עמוד השדרה של בתי החולים", אמר פרופ' אליס. הוא ציין שקרוב ל-4,000 מיטות אשפוז בישראל, כרבע מכלל המיטות ברפואה הציבורית, הן בפנימיות ובמחלקות שעברו הסבה מפנימית למחלקות קורונה. כ-1,300 רופאים, כשליש מכלל המומחים בישראל, ב-111 מחלקות, מטפלים מדי שנה בכ-350 אלף חולים מאושפזים. "בפועל", ציין אליס, "כל מערכת הרפואה הציבורית נשענת עלינו".

לדבריו, בשיא גל הקורונה השני, כ-40% מהמחלקות הפנימיות הוסבו לפנימיות קורונה, כך שנגרעו כ- 1,500 מיטות אשפוז מהרפואה הפנימית. כרגע, כ- 20% מהפנימיות מוסבות ל"פנימיות קורונה". "אנו בפתח החורף, כרגע עם פחות מכ-800 מיטות אשפוז בפנימיות השגרתיות, אבל המספרים הללו עלולים להשתנות בבת אחת, אם יחול גידול בתחלואת הקורונה".

אליס ביקש להסב את תשומת הלב לבעיה חדשה שחובה לתת עליה את הדעת, הנוגעת למחלימי הקורונה שגם לאחר שחרורם יש ביניהם הסובלים מסיבוכים קשים, נשימתיים ואחרים המצריכים המשך אשפוז, לעיתים ארוך ומורכב. "מגיפת הקורונה הבהירה מעבר לכל ספק ובעיקר לאלה שהיה להם ספק כלשהו בעבר, עד כמה חשוב לשמר את חוסננו ברפואה הפנימית. אבל לא ברור אם המסר הזה נקלט במשרד האוצר ובלשכת ראש הממשלה".

כזכור, בתחילת ינואר 2018 פתחו מנהלי המחלקות הפנימיות בקמפיין מחאה שבו החשפו עומסים, צפיפות, רפואה לא מיטבית, צוותים רפואיים שחוקים וקושי להשאיר מתמחים ומומחים במחלקות הפנימיות. "רק בזכות בליץ תקשורתי ומחאה, לא היתה ברירה למשרד הבריאות בקדנציה הקודמת, אלא להקים את הוועדה לשיפור הרפואה הפנימית, בראשות פרופ' רן טור כספא, ובשיתוף האוצר, נציגות קופות החולים, מנהלי בתי החולים והרופאים מהמחלקות", אמר פרופ' אליס.

הוועדה הגישה דו"ח מסודר והמלצות שהונח על שולחן הממשלה ביולי 2019 ובו הוצג מתווה מסודר להבראת מערך הפנימיות בתוך חמש שנים, "אך עודנו מחכים. תשעה חודשים ישראל מתמודדת עם מגיפת הקורונה, עם תחלואה בריאותית בצד תחלואה משנית עצומה, והמחירים גבוהים:  נזקים כלכליים וגם נזקים נפשיים, אבל הלקח עדיין לא נלמד", הוסיף פרופ' אליס

פרופ' אליס מסר כי מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הבטיח לאחרונה שבתוך חמש שנים לא יהיו עוד אשפוזים במסדרונות בתי החולים. "אני פונה עתה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר, ישראל כץ: לא התפניתם ולו לשעה אחת, חודשים ארוכים, להיות עימנו בקשר, לברר מידע אודותינו. הרי אנחנו תעודת הביטוח שלכם. התשתית שעליה אתם נשענים בכל החלטה בעניין הקורונה – אבל עדיין חשים שקופים".

ריבוי חולים הסובלים מסיבוכים קשים כתוצאה מהקורונה

פרופ' אבלין התייחס למחלימי הקורונה שחלקם סובלים לאחר שהבריאו, לכאורה, מתסמינים גופניים שונים. "אין לנו עדיין", אמר, די ניסיון ופרספקטיבה של זמן כדי לבחון האם התסמינים הללו יחלפו עם השנים, או יישארו לתמיד. אבל ברור שקיימת אי הבנה בנוגע למושג 'מחלים'. אדם נקרא מחלים מבחינה אפידמיולוגית כעבור עשרה ימים, או שבועיים כאשר לא מוצאים את הנגיף בגופו. הוא איננו מידבק. אבל לא כל מי שהחלים מבחינה אפידמיולוגית החלים במובן זה שחזר לבריאותו.

"עכשיו", סיפר, "במחלקות הפנימיות הרגילות, שאינן מחלקות קורונה, אנחנו כבר מטפלים ביותר ויותר חולים הסובלים מסיבוכים קשים ובלתי הפיכים כתוצאה מהקורונה - כמו הנשמה כרונית. אלה אינם נכנסים לסטטיסטיקה של החולים הפעילים כיוון שלכאורה החלימו. כל משימת הטיפול בהם נופלת על המחלקות הפנימיות. לכן נפתחות מרפאות עבור המחלימים הללו. ב'איכילוב' גילינו, למרבה ההפתעה, כי בין הפונים למרפאה גם כאלה שלא סבלו ממחלה קשה וחלקם אפילו לא הגיע לאשפוז. אבל הם מציגים קשת רחבה של סימפטומים: עייפות מתמשכת וקשה, בעיות שינה חמורות, הפרעות קוגניטיביות - בעיות זיכרון, התמצאות במרחב, הפרעות קשב וריכוז – ובעיות נוספות הקשורות בריאות - קוצר נשימה, בעיות נפשיות, התקפי חרדה או דיכאון ואחרות.

"השבועות האחרונים במרפאה הזאת לימדו אותי ואת עמיתיי שהקורונה תישאר כאן עוד זמן ממושך, גם אחרי שיהיה חיסון וגם כשנצליח לעצור את שרשראות ההדבקה. גם אם תיעלם התחלואה עצמה, הרי שהיא מטביעה חותמה על מערכת הבריאות עם גלי חולים שזקוקים לסיוע.
עוד אמר: "צריך לזכור: כרגע המספר הכללי של מחלימי הקורונה בישראל עומד על יותר מ- 300 אלף ואלה רק המאומתים ועדיין לא ידוע כמה מתוכם יסבלו לאורך זמן מתסמינים אחרים ויזדקקו למעקב פנימי רב- תחומי. זה משית עלינו ברפואה הפנימית אתגר גדול חדש: עוד עומסים, כאילו שחסרו לנו אתגרים עד היום".

ד"ר זיינדשטיין תיארה את תחושת השחיקה של הצוות. "משתמשים בתקשורת ובדיונים בכנסת ובממשלה בביטויים כמו  'שמיכה קצרה מדי', אשפוזי מסדרונות, חוסר בתקינה. אלה מושגים ערטילאיים. הבוקר, לדוגמה, היו במחלקה שלי 44 מאושפזים. כשהתקן הרשמי הוא 33 מיטות ועוד חמש לטיפול מוגבר. כלומר, במחלקה שלי היו שישה מאושפזים נוספים אקסטרה. הם  שוכבים במסדרונות. כל השבוע האחרון התפוסה במחלקה שלי נעה בין 120% ל- 140%.

"אני קוראת לראש הממשלה לקרוא אליו לפגישה דחופה את שר האוצר ואת שר הבריאות כדי לתאם הוצאה מהירה אל הפועל של  כל מסקנות הדו"ח הקריטי הזה, של ועדת טור כספא – כבר לימי הקורונה ובכלל. הדו"ח ממתין להתייחסות - תתחילו לעבוד!".

תוספת המיטות לא תועיל ללא תגבור תקינת כוח האדם

ד"ר דורי ביקש להעביר מסר נוסף: "הבעיה העיקרית ברפואה הפנימית בישראל איננה רק מחסור במיטות. אנחנו מודאגים מפתרונות קלים - ריצת אמוק רק לכיוון הבינוי, בלי חשיבה מקבילה בו זמנית איך מגדילים את כוח האדם במחלקות – הצוות הרפואי, הסיעודי, הפרה-רפואי. רופאים, אחיות ואנשי מקצוע אחרים אינם רשימות מלאי של כוח אדם וציוד שאפשר למלא ולהשלים בתוך יום. אם רוצים לעמוד ביעד של חמש שנים להוצאת הקשישים והמאושפזים מהמסדרון, צריך לדעת שתוספת המיטות חייבת להתלוות בתגבור התקינה של כוח האדם.

"אם יוחלט מחר בבוקר להוסיף לבית החולים שלי, 'העמק', מחלקה פנימית שישית -  מי ינהל אותה? מאיפה יגיעו הרופאים המומחים? המתמחים? מי יישא באחריות? מאיפה יגיעו כוחות העזר הסיעודיים? האם המחלקות הקיימות, ידוללו?

"אצלנו ב'העמק' אין אשפוזי מסדרונות - כי פיזית זה לא אפשרי. אז המאושפזים שלי נאלצים להתאשפז במחלקות האחרות והם עדיין תחת אחריותי כמנהל. אני נדרש לבקר אותם במחלקות האחרות, לעקוב אחרי מצבם, לטפל בהם, לשחררם. זו מערכת בריאות בהפרעה!

"מנכ"ל משרד הבריאות הצהיר על יעד של תוספת  800 מיטות. אצל השר דרעי במשרד הפנים, למדנו מדיווחי התקשורת, יש תכנית להאצת הבינוי בבתי החולים. המנהלים שלנו, לוחצים לתוספות של מאות מיטות לפנימיות, אבל בינתיים השיח החדש הזה הוא רק שיח - ועדיין אין בינוי. אנחנו מודאגים, כיוון שאוזנינו לא שומעות צליל דומה בעניין עיבוי השורות. אין בכלל חשיבה אמיתית איך משנים את מערך הכוחות בישראל בכל הנוגע לצוותי הרפואה הפנימית. האוכלוסיה גדלה ומזדקנת. הקורונה הוסיפה למערכת מותשת ממילא עוד עומסים כבדים.

"אנחנו מרימים היום דגל שחור: אי אפשר עוד להסתמך רק על רוח הנתינה ועל המסירות. המטופלים שלנו, בין אם בקורונה ובין אם במחלות האחרות זקוקים לצוותים מקצועיים ולזמן כדי להחלים. אנחנו לא מפעל ייצור - למרות, שכך המערכת מתייחסת אלינו".

ד"ר דורי הציג דו"ח שפרסם משרד הבריאות בימים האחרונים ולפיו האבחנות השכיחות ביותר במחלקות הפנימיות שנרשמו כאבחנה ראשונה ב-2019 היו מחלות של מחזור הדם (18%), מחלות של מערכת הנשימה (17%), סימפטומים, סימנים וממצאים לא תקינים שונים ללא כאבים בחזה (19%), כאבים בחזה (7%) ומחלות במערכת השתן (7%). בממוצע נרשמו 7.6 אבחנות לכל מאושפז. הגיל הממוצע של המאושפזים 68 שנה ושיעור המבוגרים מקרב המאושפזים הולך ועולה.

נושאים קשורים:  קורונה,  מחלימי קורונה,  מחלקות פנימיות,  פרופ' אבישי אליס,  19-COVID,  ד"ר רונית זיינדשטיין,  ד"ר גיא דורי,  פרופ' יעקב אבלין
תגובות