COVID-19 בישראל

היום: דיון פומבי ראשון של משרד הבריאות על אישור חיסוני הילדים

עשרות שאלות בדבר אפקטיביות החיסון, הצורך בו בילדים ותופעות הלוואי יוצגו על ידי נציגי הציבור למומחי הצט"מ בדיון על חיסוני בני 11-5 כנגד קורונה, שיועבר ברשתות החברתיות בשידור חי החל משעה 15:00

אלפי הורים רשמו את ילדיהם לתור לקבלת החיסון. צילום: אילוסטרציה

היום, החל מהשעה 15:00, יועבר בשידור חי ברשתות החברתיות ובערוץ של משרד הבריאות הדיון על אישור חיסוני ילדים בני 11-5 כנגד קורונה. לראשונה תתאפשר לציבור הרחב לצפות במהלך הדיון ומי שנרשמו מראש והודיעו על השאלות שברצונם להציג למומחים – להשמיע את עמדותיהם. אלא שההחלטה הסופית לגבי מועד תחילת מבצע החיסונים לילדים בישראל, היכן יבוצעו והקמפיין ההסברתי שיתלווה לו – תתקבל בהצבעה, בדיון נפרד בשבוע הבא, והציבור לא יורשה לצפות במהלכו.

אמש פרסם משרד הבריאות את תכנית הדיון היום וכן את הערוצים שבהם ניתן יהיה לצפות בו. "הדיון הציבורי נועד לקראת ההכרעה בשאלה האם לחסן ילדים בני 5 עד 11 מפני קורונה, לאחר שחיסון הילדים בגילים אלה אושר בסוף השבוע בארה"ב", כך הציג זאת משרד הבריאות.

הדיון המקוון, באפליקציית זום, ישודר בעמודי משרד הבריאות וברשתות החברתיות. הוא יכלול שלושה חלקים: הסברים מקצועיים לגבי חיסון הילדים שיינתנו בידי גורמי המקצוע השונים; שימוע ציבורי שיכלול הצגת עמדות שונות לגבי החיסון וכן הצגת שאלות למומחים. ההחלטה על אישור החיסון תתקבל, כאמור, בדיון מקצועי נפרד הצפוי להתקיים בשבוע הבא ולא יהיה פתוח לציבור. באתר פייסבוק ניתן למצוא כבר עתה חלק מהשאלות שהועברו עד אתמול מהציבור הרחב.

בין אנשי המקצוע מהצט"מ שישתתפו בדיון: מרכז הצוות לטיפול במגיפות ד"ר טל ברוש, ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי-פרייס ומנהלת האגף לאפידמיולוגיה ד"ר אמיליה אניס, רופאי ילדים ומחלות זיהומיות מבתי החולים בכל רחבי הארץ וארבעה נציגי קופות החולים: ד"ר יאן מיסקין (כללית), ד"ר ארנון שחר (מכבי), ד"ר דוד דביר (מאוחדת) וד"ר דורון דושניצקי (לאומית).

שאלות הציבור למומחים פורסמו

הבוקר גם נמסר כי מתוך כמה מאות שאלות שהועברו מבעוד מועד מהציבור לקבלת תשובות בשידור החי מהמומחים, הוגרלו 48. השאלות מוצגות כבר בדף הפייסבוק של משרד הבריאות. הן עוסקות באפקטיביות החיסון במניעת הידבקות, במניעת הדבקת אחרים, במניעת תחלואה ותחלואה קשה ובתופעות הלוואי.

בין השאלות שיוצגו בדיון: האם היקף התחלואה במדינה, ו/או חדירת וריאנטים עשויים להשפיע על אפקטיביות החיסון, ובאיזו אופן? כיצד צפוי החיסון להשפיע על תסמונת PIMS ומניעת Long covid? האם נבדקה יעילות החיסון במניעת תחלואה א-סימפטומטית? האם ידוע מה משך הזמן שבו החיסון אפקטיבי? בהתחשב בכך שיעילות החיסון כנגד הדבקה פוחתת במהירות, מהי הרלוונטיות של הטיעון להתחסן כנגד PIMS ו-Long covid?

עוד שאלות שיופנו למומחים: כיצד תיבדק דעיכת החיסון באופן יזום על מנת להעריך את הצורך במנת דחף בעתיד? האם ייקבע אמצעי למעקב אחר בטיחות ויעילות החיסון לטווח הרחוק? מהם שיקולי הסיכון מול תועלת שבחיסון? האם בנקודת הזמן הנוכחית ועל בסיס המידע שנאסף עד כה ניתן לקבוע שתועלתו של החיסון עולה על הסיכונים האפשריים? האם לאור נטייתם הפחותה של ילדים לפתח תחלואה קשה, מטרת החיסון היא מניעת הדבקת מבוגרים? האם נכון בכלל לחסנם בחיסון חדש, אשר בוצעו לגביו מעט ניסויים קליניים עד כה? מהם החסרונות של החיסון? אם תתממש ההנחה שרמת התחלואה תעלה מחדש כשיעילות הבוסטר תרד - האם לא כדאי לחסן רק אז את הילדים?

לגבי תופעות הלוואי של החיסון יועלו, בין היתר, השאלות הבאות: מהם הסיכונים להשפעות ארוכות טווח של החיסון? האם ניתן לקבוע בוודאות שאין סכנה לתופעות לוואי שיתגלו רק שנים לאחר מתן החיסון? האם אין חשש לפגיעה בהתפתחות מערכת הרבייה או פגיעה הורמונלית בקרב ילדות וילדים שיתחסנו? האם יש חשש ללקות בדלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) כתוצאה מהחיסון? האם עלולות להיות תופעות לוואי שטרם נצפו עד כה? מה הסיכוי לסבול מהן? אם החיסון ניתן גם לילדים שהחלימו מקורונה, האם נצפו לגביהם תופעות לוואי שונות? מה לגבי תופעת הלוואי של הגדלת קשריות הלימפה (אדנופתיה)? האם זוהו מקרים של תופעות נוירולוגיות מתמשכות, או שגרמו לנזק קבוע כתוצאה מהחיסון? האם יש כוונה להקים מערכת מסודרת לניטור תופעות הלוואי בילדים?

האם לא ניתן להשתמש באמצעים מוכרים ומתוקפים יותר עבור חיסון הילדים דוגמת תרכיבי חיסון המבוססים על נגיף מומת, במקום בחיסון החדשני? האם לא כדאי לבצע בדיקות סרולוגיות לכלל אוכלוסיית היעד בטרם מתן החיסון? האם לא עדיף להמתין לפיתות חיסונים שיקנו Immunity Mucosal בתרסיס וסביר שיהיו יעילים יותר, כי ייווצרו נוגדנים מסוג IgA Secretory? מהן השפעת החיסון על אוכלוסיות ומצבים בריאותיים מסוימים. האם נבדקה השפעת השיוך המגדרי על אפקטיביות החיסון וההיתכנות לתופעות לוואי?

מדוע ניתן מינון דומה של חיסון לילדים בטווח גילאים שונה (11-5) ובמשקלים שונים? מדוע ילד מעל גיל 12 ויום, יקבל מנת מבוגרים וילד מתחת לגיל 12 יקבל מנת ילדים ללא קשר לגובה ומשקל? כיצד ניתן להסביר את הפער במינון בין ילד בן 11.5 שיקבל 20 מק"ג לעומת ילד בגיל 12.5 שיקבל 90 מק"ג?

האם מדגם של 1,500 ילדים שהשתתפו בניסוי פייזר הוא מדגם מספיק גדול כדי לשלול תופעות לוואי אפשריות? האם לא כדאי לבצע ניסוי גם בישראל בטרם מתן החיסון לאוכלוסיה? האם מישהו מחברי הצט"מ מקבל מימון או סיוע בפרסום המחקר מחברת פייזר? האם החיסון יאושר במסגרת "אישור חירום" - ומהי משמעותו של סוג אישור זה?

האם השקיפות לציבור תשיג את יעדה?

הדיונים המקצועיים הנוגעים לחיסוני הקורונה מתקיימים בפורום הכולל את הוועדה למעקב אחרי חיסוני הקורונה והצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) המייעץ למשרד הבריאות - גוף מקצועי הפועל תחת המשרד למעלה משני עשורים. המלצות הפורום המייעץ מתוות את מדיניות משרד הבריאות ואת ההחלטה הסופית אם לחסן לקורונה בישראל ילדים בני 11-5 יקבל המשרד.

בחלק הראשון של הדיון יוצג החיסון ויינתנו הסברים מקצועיים עליו מנציגי חברת פייזר. תהיה התייחסות של ד"ר שרון אלרעי-פרייס, והאיגוד הישראלי לרפואת ילדים לנתונים שיוצגו ולתופעות הלוואי.

בחלק השני, שינהל סמנכ"ל משרד הרווחה, ניר קידר, ישתתפו 20 דוברים שיציגו לצט"מ את עמדתם. כאמור, הדוברים נבחרו בהגרלה. לכל דובר יוקצו שלוש דקות. משרד הבריאות קבע כי "הדובר יתייחס לנושא המקצועי. לא יתאפשר שיח שישמיץ באופן אישי או קבוצתי את חברי הצט"מ או את עובדי משרד הבריאות. לא תתאפשר אלימות מילולית מכל סוג שהיא במהלך הדיון. במקרים של חריגה מכלל זה, תופסק באופן מיידי ההצגה של הדובר".

עד כה התקיימו בישראל 34 דיונים בפורום המייעץ של חיסוני הקורונה. המיוחד בדיון היום הוא שיהיה הראשון שישודר באופן פומבי כאשר מאחורי ההחלטה לפתוח את הדיון לציבור עומדת הכוונה לעשותו צעד בונה אמון שנועד להגביר את השקיפות באשר להחלטות הקשורות באישור החיסונים. יש גורמים במערכת הבריאות שגילו ספקנות אם המהלך ישיג את מטרתו זאת.

בקרב חלק מחברי הפורום המייעץ התעוררו חששות סביב שידור הדיון הציבורי. בדיון שנערך בנושא זה לפני כשבועיים, מרבית חברי הפורום הביעו התנגדות לשידור הדיון, בין היתר בטענה כי לדיוני הפורום יש שקיפות מספקת וכי פרוטוקולים שלהם מתפרסמים באתר משרד הבריאות ימים ספורים לאחר שהם מתקיימים והם כבר כוללים את שמות הדוברים לצד הדברים שנאמרו. עוד חששו חברי הפורום כי הדיון יגביר את מסע ההכפשות והאיומים שהם סופגים מצד מתנגדי החיסונים. זו הסיבה שהוחלט כי החלק השני, ההצבעות, לא יהיה פתוח לצפייה.

בין הסוגיות להם תידרש פעולה מצד משרד הבריאות בהקשר למבצע החיסונים לילדים: כיצד מנהלים קמפיין הסברה יעיל שיוביל לכך שיותר ילדים יתחסנו ויפחית את חששות הוריהם; כיצד להגיע לילדים ביישובים ובקבוצות באוכלוסיה שאינן ממהרות להתחסן וגם האם יופלו סנקציות על ילדים שלא יחוסנו. עם זאת, במסגרת מסע ההסברה יודגש שיש חשיבות לחיסוני הילדים דווקא עתה כדי למנוע פרואקטיבית את הסיכון לגל תחלואת קורונהה חמישי.

גורמי המקצוע בארה"ב מעריכים כי הרחבת החיסונים לילדים תכריע משמעותית את המאבק בנגיף הקורונה ותיבלם התפשטות המגיפה. מדיווחי התקשורת האמריקאית עולה שאלפי מרפאות הזמינו את בקבוקוני החיסונים לילדים ועשרות אלפי הורים לילדים הזמינו תורים אצל רופאי הילדים כדי לחסן את הילדים בהקדם. ייתכן מאד שאלה יהיו גם המראות בארץ, לאחר קבלת ההחלטה על הזנקת מבצע החיסונים.

ניתן יהיה לצפות בשידור החי בערוצי הדיגיטל של משרד הבריאות:

יוטיוב – ליחצו כאן

פייסבוק – ליחצו כאן

טוויטר – ליחצו כאן

נושאים קשורים:  צט"מ,  חיסוני ילדים,  חדשות,  19-COVID,  שידור חי,  משרד הבריאות,  חיסון לקורונה
תגובות
אנונימי/ת
05.11.2021, 10:53

האם יש למישהו ספק שהחיסון יאושר ואף יומלץ ובעתיד אף יחוייב?
ביזבוז כספי ציבור וביזבוז זמן במטרה לייצר נראות של דיון ציבורי ושקיפות.

אנונימי/ת
05.11.2021, 21:13

אין ספק. כסת"ח מה שנקרא. מה שכן, יעבירו את הנזקים לאחריות ההורים כאילו.