הקשר בין שינה והפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactive Disorder- ADHD) נותר מורכב ובלתי מובן. במחקר זה החוקרים ביקשו להשוות בין מאפייני שינה אובייקטיביים וסובייקטיביים בקרב ילדים עם וללא ADHD. יתרה מכך, החוקרים רצו להתייחס להשפעה של מאפייני השינה על מדדי איכות חיים (Quality of Life - QoL).
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו 42 ילדים בגילאי 6-12 עם ADHD, רובם (23) עם התייצגות משולבת, והשוו אותם ל-42 ילדים בריאים. הנבדקים כולם עברו מבדקי שינה סובייקטיביים (מילאו שאלון Children’s Sleep Habits Questionnaire) ואובייקטיביים (מדידת פוליסומנוגרפיה לילית יחידה). בנוסף, ההורים השלימו את שאלון איכות חיים לילדים (Pediatric Quality of Life Inventory - PedsQL-P).
תוצאות המחקר הדגימו כי ילדים עם ADHD התייצגו עם יותר הפרעות שינה סובייקטיביות. בנוסף, נבדקים עם ADHD הדגימו ירידה בסך זמן השינה וביעילות השינה, כאשר הם בילו יותר זמן בערות ובשלב N1 של השינה, ביחס לקבוצת מקרי הביקורת. כמו כן, הם התייצגו עם משך שינת REM (Rapid Eye Movement) מופחת ומשך זמן קצר יותר בשלבי השינה העמוקה. ניתוח רגרסיה רב-משתנית הראתה כי משך שינת REM הינו המרכיב התורם והמנבא המרכזי לאיכות חיים ותפקוד לקוי בבית הספר.
מסקנת החוקרים הייתה כי ילדים עם ADHD סובלים מאיכות ומשך שינה ירודים. בנוסף, הם מצאו כי ירידה במשך שינת REM תורם באופן עצמאי להידרדרות בתחומי QoL שונים.
מקור: