• יו"ר: ד"ר יואל רייטר
  • גזבר: פרופ' ריבי טאומן
  • מזכיר: פרופ' אביב גולדברט
  • מנכ"ל: פרופ' אורנה ציסינסקי
  • מרכז ועד: פרופ' יצחק ברוורמן
  • ועדה מדעית: מר אורי מנדלקורן, פרופ' איריס חיימוב, ד"ר אלכס גיללס-הלל
  • ועדת ביקורת: פרופ' אשר טל, ד"ר לילך קמר, ד"ר שמואל גולדברג
חדשות

חשיבותה של שינה: כמה שעות מומלץ לישון למען בריאות טובה?

צוות חוקרים בינלאומי בדק ומצא מהו משך השינה ההכרחי לבריאות הגופנית והנפשית במתבגרים ובקשישים

שינה (אילוסטרציה)
שינה (אילוסטרציה)

הסוגיה הזאת ממשיכה להיחקר מכל זווית אפשרית: כמה שעות בדיוק צריך מתבגר לישון כאשר השינה כבר ידועה לרפואה כקריטית לבריאות הפיזית והנפשית. אחד המחקרים המקיפים ביותר בנושא הזה פורסם בשבוע שעבר ב-Nature Aging ולפי החישובים שערכו עורכי המחקר, צוות חוקרים מבריטניה ומסין, מתבגרים מבלים בממוצע 3,000 שעות שינה בכל שנה, או שליש מתוחלת החיים.

שינה קשורה למגוון תהליכים קוגניטיביים ופיזיולוגיים בגוף ולמחסור בה עלולות להיות השלכות בריאותיות לא רצויות - מחלות כרוניות, השמנה ומחלות לב.

אלא שככל שבני האדם מתבגרים הם עשויים לחוות שינויים בדפוסי השינה שלהם ולכן ההבנה בדבר חשיבותה, או אפילו עד כמה היא הכרחית לתפקוד בריא, נעשית יותר ויותר חשובה.

כמה שעות מומלץ לישון בכל לילה כדי לקבל את ההשפעה המיטיבית של שינה? צוות המדענים מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה ואוניברסיטה בשנגחאי מצא, על פי הדיווח, את התשובה.

אוכלוסיית המחקר כללה כמעט חצי מיליון בני 73-38. הם "נשלפו" ממסד הנתונים הבריטי UK BioBank, כל משתתפי המחקר מילאו שאלוני סקר על דפוסי השינה שלהם ומשכה, וזאת לצד שאלון שנתבקשו להשיב בדבר בריאותם הנפשית וה-wellbeing, תחושת הרווחה הבריאותית הכללית. ל-40 אלף משתתפים היו גם פרופילי הדמיה מוחיים ונתונים גנטיים נוספים זמינים מאותו מסד נתונים רפואיים.

התוצאות, כפי שפורסמו בכתב העת המדעי המוקדש לסוגיות הזיקנה, הצביעו על כך שלמשתתפים שישנו כשבע שעות שינה ביום ללא הפרעה משמעותית בדפוסי השינה היומיומית שלהם, במשך תקופות ממושכות, היו ביצועים קוגניטיביים טובים יותר. בריאותם הנפשית וה-wellbeing שלהם השתפרו בטווח הארוך.

שינה מועטה או רבה מדי נקשרה לפגיעה בביצועים הקוגניטיביים, בביצוע משימות הדורשות זיכרון ומיומנויות בפתרון בעיות, וגם לפגיעה בבריאות הנפשית.

אחד הגילויים הבולטים האחרים שהושגו במחקר: נמצא אצל חלק מהמשתתפים קשר בין משך השינה לשינויים בנפח אזורי מוח מרכזיים המעורבים בזיכרון ובעיבוד קוגניטיבי - ההיפוקמפוס ואזורים אחרים.

"למרות שאיננו יכולים לומר חד משמעית כי מעט מדי או יותר מדי שעות שינה גורמות לבעיות קוגניטיביות, נראה כי ניתוח הנתונים שלנו, המבוסס על תצפית על מספר כה גדול של אנשים בפרק זמן ארוך, תומך ברעיון הזה. נראה שמבוגרים סובלים משינה גרועה יותר מסיבות מורכבות המושפעות משילוב של המבנה הגנטי ומבנה המוח", הסביר אחד מעורכי המחקר, פרופ' ג'יאנפנג פנג משנגחאי.

החוקרים סבורים כי שינה לא מספקת שעלולה להוביל לירידה קוגניטיבית יכולה לנבוע מהפרעה בגלי מוח איטיים במהלך השינה, הפרעה שנקשרה בעבר לדמנציה ולקשיי זיכרון. מחקרים קודמים הראו כי יותר מדי שינה ביממה עלולה להוביל לירידה קוגניטיבית.

יש לציין את מגבלות המחקר שגם עליהן דווח: המשתתפים דיווחו על עצמם וכן לא נבדקו היבטים אחרים כמו היגיינת שינה.

"שנת לילה טובה חשובה בכל שלב בחיי האדם ובמיוחד כאשר הוא מזדקן", הוסיפה פרופ' ברברה סקיאן מהמחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת קיימברידג'. "לכן, מציאת דרכים לשיפור השינה של מבוגרים יכולה להיות חיונית כדי לעזור להם לשמור על בריאות נפשית ועל ה-wellbeing שלהם וכדי להימנע מירידה קוגניטיבית, במיוחד בקרב מי שכבר אובחן עם הפרעות פסיכיאטריות או עם סימני דמנציה".

נושאים קשורים:  שינה,  שעות שינה,  קוגניציה,  מחקר,  חדשות,  דמנציה
תגובות
09.05.2022, 18:29

הקשר בין חוסר שינה לבעיות לב נסיבתי בלבד. כלומר, עייפות, תשישות, דכדוך, וכד משפיעים על הלב.