האם להפסקות נשימה בשינה יש השפעה על התפקוד הדיאסטולי?

תפקוד דיאסטולי לקוי של חדר שמאל של הלב מנבא תוצאים שליליים לאחר אוטם חד בשריר הלב (Myocardial Infarction - AMI). במחקר זה החוקרים ביקשו לבחון האם דום נשימה בשינה (Sleep-Disorder Breathing - SDB) תורם להתפתחות של תפקוד דיאסטולי לקוי במטופלים עם מקטע פליטה שמור בחדר שמאל של הלב לאחר AMI.

מטופלים עם AMI שעברו התערבות מלעורית בעורקים הכליליים ולהם מקטע פליטה של 50% ומעלה נכללו בתת-ניתוח של מחקר פרוספקטיבי תצפיתי. מטופלים שעברו AMIי(n=41) עברו MRI קרדיאלי (ניתוח עקומת נפח-זמן) על מנת להגדיר את מצב התפקוד הדיאסטולי בעזרת מדידת שיא קצב מילוי מתוקנן (normalized Peak Filling Rate - nPFR; נפח סוף דיאסטולה/שניה). החוקרים העריכו את ה-nPFR של הנבדקים כעבור פחות מחמישה ימים מה-AMI, ושוב כעבור שלושה חודשים. נבדקים אלו רובדו לפי מדד אפניאה-היפופניאה (Apnea-Hypopnea Index - AHI) לפי פוליסומנוגרפיה- קבוצה אחת עם SDB (AHI≥15/שעה), וקבוצה שניה ללא (AHI>15/שעה).

תוצאות המחקר הדגימו כי בעת ה-AMI, מדדי nPFR היו דומים בין קבוצות הנבדקים עם וללא SDB (2.9±0.54 לעומת 3.03±0.14; p<0.001; ANCOVA, מתוקנן למצב nPFR בסיסי). לאחר תקנון עבור גורמי סיכון ידועים לפגיעה בתפקוד הדיאסטולי נמצא כי AHI חסימתי, לעומת מרכזי, קשור לערכי nPFR נמוכים כעבור שלושה חודשים מה-AMI. [רגרסיה לוגיסטית רב משתנית, B של -0.036, רווח בר-סמך של 95%, -0.063 עד -0.009, p=0.011].

מסקנת החוקרים הייתה כי הפסקת נשימה חסימתית בשינה פוגעת בתפקוד הדיאסטולי של הלב בשלבים מוקדמים לאחר אוטם בשריר הלב.

מקור:

Stefan Buchner, et al. (2022) “Obstructive sleep apnoea is associated with the development of diastolic dysfunction after myocardial infarction with preserved ejection fraction.” Sleep Medicine, June 2022. Vol. 94, p. 63-69. doi.org/10.1016/j.sleep.2022.03.028