• יו"ר: ד"ר יואל רייטר
  • גזבר: פרופ' ריבי טאומן
  • מזכיר: פרופ' אביב גולדברט
  • מנכ"ל: פרופ' אורנה ציסינסקי
  • מרכז ועד: פרופ' יצחק ברוורמן
  • ועדה מדעית: מר אורי מנדלקורן, פרופ' איריס חיימוב, ד"ר אלכס גיללס-הלל
  • ועדת ביקורת: פרופ' אשר טל, ד"ר לילך קמר, ד"ר שמואל גולדברג
מחקרים

נמצא קשר בין הפרעות שינה ובין סיכון גבוה יותר לשבץ

חולים הסובלים מהפרעות שינה מסוגים שונים, כגון שינויים במשך הזמן הכולל של השינה (מחסור בשינה או עודף), איכות ירודה או תסמינים של OSA נמצאו כבעלי סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

01.06.2023, 17:55
גבר מתקשה להירדם (אילוסטרציה)
48% מהנשים ו-36% מהגברים בישראל סובלים מנדודי שינה בחודשים האחרונים. צילום: אילוסטרציה

הפרעות שינה מהוות תלונה שכיחה יחסית אצל אנשים רבים, ויתכן כי הן עשויות להוות גורמי סיכון ברי-שינוי לשבץ מוחי. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Neurology', החוקרים העריכו את הקשר בין ספקטרום של תסמינים הקשורים להפרעות שינה ובין הסיכון לשבץ מוחי חריף.

במסגרת ה-INTERSTROKE, מחקר מקרה-ביקורת בין-לאומי, נאספו חולים אשר התייצגו עם מקרה ראשון של שבץ חריף. כמו כן, נאספו מקרי ביקורת עם התאמה לפי גיל (+/- 5 שנים) ומין. החוקרים השתמשו בשאלון על מנת להעריך את קיומם של תסמיני שינה אצל הנבדקים במהלך החודש הקודם להערכה. לצורך הערכת הקשר בין תסמינים של הפרעות שינה ובין שבץ חריף, החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית מותנית, יחסי הסיכויים, ורווח בר-סמך של 95%. המודל הראשוני מתוקנן לגיל, עיסוק, מצב משפחתי ו-modified-Rankin Scale, כפי שנרשמו בתחילת המחקר, והמודלים הבאים מתוקננים למתווכים (mediators) אפשריים (גורמי סיכון התנהגותיים/מחלות).

במחקר השתתפו בסך הכל 4,496 נבדקים תואמים, כאשר 1,799 מתוכם לקו בשבץ איסכמי, ו-439 אובחנו עם דימום תוך מוחי. במודל הראשוני נמצא קשר מובהק בין סיכון מוגבר לשבץ מוחי חריף ובין שינה קצרה (<5 שעות: 3.15, 2.09-4.76), שינה ארוכה (>9 שעות: 2.67, 1.89-3.78), פגיעה באיכות השינה (1.52, 1.32-1.75), קושי להירדם (1.32, 1.13-1.55) או קושי לשמור על השינה (1.33, 1.15-1.53), תנומות לא מתוכננות (1.59, 1.31-1.92), תנומות ממושכות (>1 שעה: 1.88, 1.49-2.38), נחירות (snoring) (1.91, 1.62-2.24), snorting (2.64, 2.17-3.20), והפסקות נשימה (2.87, 2.28-2.60). ציון של 2-3 במדד ה-Obstructive Sleep Apneaי(OSA) (2.67, 2.25-3.15) וקיומם של תסמיני שינה מצטברים (>5: 5.06, 3.67-6.97) נקשרו גם כן עם לעלייה מובהקת בסיכוי ללקות בשבץ חריף, כאשר האחרון הראה קשר מדורג (graded association). לאחר שבוצע תקנון רחב, נמצא כי המובהקות נשמרה במרבית התסמינים (מלבד קושי להירדם/לשמור על השינה ותנומות לא מתוכננות). הממצאים היו דומים בין תתי-הסוגים של שבץ.

לסיכום, ממצאי החוקרים מעלים כי תסמינים של הפרעות שינה מהווים תלונה שכיחה, ונקשרים עם סיכון מוגבר ומדורג לשבץ מוחי. התסמינים הללו עשויים להוות סמן לסיכון פרטני מוגבר, או לייצג גורמי סיכון בלתי תלויים. החוקרים מוסיפים כי יש צורך בעריכה של ניסויים קליניים עתידיים על מנת לקבוע את היעילות האפשרית של ביצוע התערבויות שינה לצורך מניעת שבץ מוחי.

מקור:

Sleep Patterns and the Risk of Acute Stroke Results From the INTERSTROKE International Case-Control Study. Christine Eileen Mc Carthy, Salim Yusuf, Conor Judge, Alberto Alvarez-Iglesias, Graeme J. Hankey, Shahram Oveisgharan, Albertino Damasceno, Helle Klingenberg Iversen, Annika Rosengren, Alvaro Avezum, Patricio Lopez-Jaramillo, Denis Xavier, Xingyu Wang, Sumathy Rangarajan, Martin O'Donnell, for INTERSTROKE. Neurology May 2023, 100 (21) e2191-e2203; DOI: 10.1212/WNL.0000000000207249

נושאים קשורים:  מחקרים,  הפרעות שינה,  דום נשימה חסימתי בשינה,  סיכון לשבץ,  נחירות
תגובות