• יו"ר: ד"ר יואל רייטר
  • גזבר: פרופ' ריבי טאומן
  • מזכיר: פרופ' אביב גולדברט
  • מנכ"ל: פרופ' אורנה ציסינסקי
  • מרכז ועד: פרופ' יצחק ברוורמן
  • ועדה מדעית: מר אורי מנדלקורן, פרופ' איריס חיימוב, ד"ר אלכס גיללס-הלל
  • ועדת ביקורת: פרופ' אשר טל, ד"ר לילך קמר, ד"ר שמואל גולדברג
חדשות

מה גורם לסיכון לאירוע קרדיווסקולרי בדום נשימה חסימתי בשינה?

במחקר חדש הוערכו מדדים שונים של הפחתה ברמות החמצן בדם המהווים סיכון מוגבר שונה ללקות באירוע קרדיוווסקולרי בסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה. הנה התוצאות

דום נשימה חסימתי בשינה (צילום: שאטרסטוק)

הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה לבין הסיכון לפתח מצב קרדיווסקולרי ידוע זה מכבר. מחקר חדש שנערך על ידי חוקרי בית הספר לרפואה של "הרווארד" ו-Brigham and Women's Hospital ופורסם ב-American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine הראה כי סיכונים קרדיווסקולריים מוגברים מדום נשימה חסימתי בשינה נגרמים מירידה ברמות החמצן בדם.

חומרת דום נשימה בשינה מוגדרת לפי מספר הפעמים שדרכי הנשימה של אדם נחסמות במהלך שעת שינה, אך החוקרים ביקשו לאפיין טוב יותר את המנגנונים הבסיסיים של דום נשימה חסימתי בשינה כדי למצוא את הגורמים לסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים.

החוקרים השתמשו בנתונים של יותר מ-4,500 אנשים בגיל העמידה ומעלה שנרשמו למחקר שעסק בשברים אוסטיאופורוטיים אצל גברים - Osteoporotic Fractures in Menי(MrOS) ובמשתתפים במחקר בנושא טרשת עורקים (Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis - MESA) כדי לזהות מאפיינים ספציפיים של דום נשימה בשינה.

במחקר נכללו 2,627 גברים בגיל ממוצע של 76 ממחקר ה-MrOS שאחריהם עקבו מתשע עד 12 שנים, ו-1,973 נשים ממחקר טרשת עורקים בגיל ממוצע של 67 שהיו במעקב במשך כשבע שנים. במהלך המחקר נערכו להם בדיקות בריאות והערכות שינה. 110 אנשים מתוך סך הנרשמים למחקר חוו אירוע קרדיווסקולרי ראשוני.

החוקרים מדדו שלוש מאפיינים שונים של דום נשימה בשינה עבור המחקר: עומס היפוקסי – הפחתה ברמות החמצן בדם במהלך השינה; עומס ונטילציה – הפרעות בנשימה עקב חסימת דרכי הנשימה; עוררות – התעוררות עקב הפסקת נשימה שעלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם או בקצב הלב.

נמצא כי לכל מדד של הפחתה ברמות החמצן בדם היה סיכון מוגבר שונה ללקות באירוע קרדיוווסקולרי: במצב של עומס היפוקסי – לנרשמים ממחקר טרשת העורקים היה סיכון מוגבר של 45% ללקות באירוע קרדיווסקולרי ראשוני; אצל נחקרים מטופלים ב-MOS היה סיכון מוגבר של 13% לכך; עומס ונטילציה שנמדד על ידי סגירה מלאה או חלקית של דרכי הנשימה היווה 38% מהסיכונים שנצפו ב-MESA ו-12% ב-MrOS. ממצאי המחקר הראו תוצאות דומות לניבוי מוות בטרם עת כתוצאה מהיפוקסי ומעומס הנשמה.

יקיצות מוקדמות לא היו קשורות לסיכון קרדיווסקולרי בקבוצת MESA, אך נקשרו למקרי מוות הקשורים לקרדיווסקולריים ב-MrOS. החוקרים גם הצביעו על כך שעומס היפוקסי גבוה קשור לחסימה חמורה של דרכי הנשימה של האדם ולא קשור לגורמים אחרים, כולל השמנת יתר או תפקוד ריאות מופחת.

נושאים קשורים:  מחקרים,  דום נשימה חסימתי בשינה,  רמות חמצן בדם,  חדשות,  סיכון קרדיווסקולרי
תגובות