• יו"ר: ד"ר יואל רייטר
  • גזבר: פרופ' ריבי טאומן
  • מזכיר: פרופ' אביב גולדברט
  • מנכ"ל: פרופ' אורנה ציסינסקי
  • מרכז ועד: פרופ' יצחק ברוורמן
  • ועדה מדעית: מר אורי מנדלקורן, פרופ' איריס חיימוב, ד"ר אלכס גיללס-הלל
  • ועדת ביקורת: פרופ' אשר טל, ד"ר לילך קמר, ד"ר שמואל גולדברג
חדשות

תקדים: משרד הביטחון הכיר בחייל שלקה באפילפסיה בגלל חוסר שינה

לאחר מאבק משפטי ארוך נאלץ קצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בחייל כנכה צה"ל, לאחר שחווה התקף אפילפטי חד פעמי בעקבות "לילות לבנים" חוזרים במסגרת השירות הקרבי

חיילי צה"ל בתנומה על אם הדרך לאחר אימון לילה ברמת הגולן. צילום ארכיון: ליאור מזרחי/ פלאש 90

לאחרונה, לאחר מאבק משפטי, נאלץ קצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בחייל כנכה צה"ל, לאחר שחווה התקף אפילפטי חד פעמי, בעקבות ליל שימורים אותו עבר במסגרת שירות קרבי.

מאבקו של הצעיר (28), שיוצג על ידי עו"ד יואב אלמגור, לא היה קצר ופשוט. בתחילה דחה משרד הביטחון את תביעתו, בטענה כי מדובר באירוע חד פעמי וכי לצעיר קיים רקע בריאותי שככל הנראה גרם להתקף. החייל סבל מחבלת ראש בגיל 13 ומזעזוע מוח באימון כדורגל וכן מגידול שפיר שהתגלה במוחו עקב הסריקות הרפואיות אותן עבר, ומשרד הביטחון ניסה להיתלות באירועים אלה בנסיונו לדחות את תביעתו להכרה כנכה צה"ל.

עו''ד יואב אלמגור. צילום: אייל אורלי

הצעיר הגיש באמצעות עו"ד אלמגור ערעור על החלטת קצין התגמולים, שנדון בפני ביהמ"ש השלום בראשון לציון, המשמש כערכאת ערעור על החלטות קצין התגמולים. בתצהיר אותו הגיש מתאר הצעיר שירות צבאי אינטנסיבי כלוחם במודיעין שדה, שכלל טירונות קרבית והצבת מארבי תצפית בגבול לבנון. בהמשך שירותו הוא נשלח לקורס מפקדים, שם הפכו המשימות למפרכות וחלקן כללו תרגול בחוסר שינה, כולל "לילות לבנים" ("חמשושים"). לדבריו, לאורך כל תקופת שירותו הוא היה נתון ללחץ נפשי רב, שנבע מהפעילות האינטנסיבית, המבחנים הרבים והחשש מעונשים.

כחודש מתחילת הקורס, תוך כדי ארוחת צהריים, עבר החייל התקף אפילפטי והתעלף. הוא פונה לבית החולים והודח מהקורס מטעמים רפואיים. מאז האירוע הוא הוגדר כלא כשיר רפואית ושירת ביחידה עורפית.

לדבריו, מאז האירוע הוא סובל מהפרעות תפקודיות, וחרדות מתמשכות. הוא נוטל תרופות נגד אפילפסיה ולהקלה בתסמיני החרדה וסובל מתופעות לוואי עקב נטילתן, ובעיקר מעייפות מוגברת.

לערעור הצעיר על דחיית תביעתו על ידי קצין התגמולים צורפה חוות דעת רפואית של נוירולוג מומחה, אשר קבע כי הגידול שאובחן במוחו של הצעיר בנערותו גורם לאפילפסיה במקרים נדירים ביותר: "רק כ-1.5% מהמקרים של ציסטות אפידרמואידיות (גידול לא סרטני שנמצא מתחת לשטח העור)  חודרות לפרנכימה (רקמה) המוחית, ואפילפסיה משנית היא נדירה ביותר". לדברי המומחה הסיכוי ללקות באפילפסיה עקב גידול מהסוג שממנו סבל הצעיר עומד על אחוזים בודדים, בעוד שהסיכוי לפתח את המחלה כתוצאה מסטרס מתמשך עומד, לפי מספר רב של מחקרים, על 60%.

לשאלה האם יש קשר בין שירותו הצבאי של הצעיר לבין התפרצות מחלת האפילפסיה, השיב המומחה בחיוב. לדבריו, חשיפתו של הצעיר במהלך שנת השירות הראשונה לתנאי קיצון שונים - סטרס וחסך שינה - ממה שהורגל כל חייו, בהחלט סביר שתוביל לאותו התקף אפילפטי וכי ניתן להסיק במידה רבה של סבירות שאם לא היה נחשף לסטרס הממושך ולחסך בשינה, סביר להניח שההתקף היה נדחה, אם היה מתרחש בכלל.

משרד הביטחון חוות דעת נגדית שסתרה את טענות התובע, ובמרכזה הטענה כי הרקע הרפואי הקודם של הצעיר, הכולל גידול במוח, פגיעת ראש מתאונת דרכים קשה וזעזוע מוח חוזר באימון כדורגל, הם שגרמו להתקף הפרכוסים בו לקה, וכי אין לתנאי השירות שלו כל קשר להתקף זה. כמו כן, נטען על ידי משרד הביטחון, שהתובע חווה התקף פרכוסים חד פעמי, שמעולם לא חזר על עצמו, ועל כן, אין הדבר מעיד על כך שהוא לוקה באפילפסיה.

במסגרת הדיון בערעור, ביקש בית המשפט למנות מומחית מטעמו. המומחית קבעה בחוות דעתה כי קיים קשר בין שירותו הצבאי של הצעיר והאבחנה כי הוא לוקה באפילפסיה וכי קיימת סבירות גבוהה לכך שהצעיר לא היה מאובחן עם אפילפסיה לולא התנאים הקשים אותם חווה בשירותו. לדברי המומחית, קיים כשל לוגי הנובע מעצם הגדרת האפילפסיה אצל הצעיר אך ורק בהתבסס על התקף בודד, למרות שאין מחלוקת על כך שההתקף אירע תוך כדי טריגרים שהיה נתון בהם בשירותו הצבאי.

כיוון שלצעיר היה התקף אפילפטי בודד ואין לו תסמונת גנטית כלשהי, ציינה המומחית, המחקר מצביע שקיים סיכוי של כ-50% להמשך התקפים אפילפטיים. לגבי העובדה כי מאז האירוע הצעיר לא גילה כל סימנים לאפילפסיה, אמרה המומחית מטעם בית המשפט כי "לא ניתן לדעת אם עובדה זו קשורה לכך שהנטייה של התובע להתקפים איננה מספיק חזקה בכדי לצאת לאור ללא הטריגרים הצבאיים או שמא הטיפול המתמשך בתרופות נוגדות התקפים הוא שמונע מהנטייה לצאת לאור".

לאחר הגשת הערעור, החליטו נציגי משרד הביטחון לחזור בהם מעמדתם הקודמת ולהכיר בקשר הסיבתי בין שירותו הצבאי של הצעיר ובין מחלת האפילפסיה שבה לקה. להודעת הצדדים נתן בית המשפט תוקף של פסק דין, תוך שהוא מברך אותם על הגעתם לתוצאה זו. אחוזי הנכות של הצעיר ייקבעו על ידי ועדה רפואית בהתאם לדין.

לדברי עו"ד אלמגור: "מדובר בהחלטה תקדימית ועקרונית, אשר מאמצת עקרונות בפסיקה הישראלית שיושמו בעבר ולפני שנים רבות. חיילים רבים עוברים התקף פרכוסי במהלך השירות ולאחר מחסור בשעות שינה, ומשרד הביטחון דוחה את תביעותיהם בטענה שאין המדובר במחלה ושזו אינה קשורה בשירות. יש לקוות שהוכחת הקשר במקרה זה תסייע בתביעות של חיילים נוספים".

נושאים קשורים:  משרד הביטחון,  אפילפסיה,  נכה צה"ל,  חוסר שינה,  פסק דין,  חדשות
תגובות