מטרת סקירה זו הייתה לקבוע את היעילות של טכניקות שינויי תנוחה במניעת הפרעות שינה בשכיבה, הפרעות נשימה הקשורות בשינה ותוצאים קליניים שליליים נוספים בחולי דום נשימה חסימתי בשינה ובשכיבה (Supine Obstructive sleep apnea-SOSA). מחקרים אקראיים ומבוקרים שהשוו טכניקות שינויי תנוחה עם כל טיפול אחר או עם טיפול אינבו הוכללו בעבודה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו סריקה של מאגרי המידע CENTRAL, MEDLINE, CINAHL, Embase ו-Web of Science עד לאפריל 2016. מטה-אנליזה בוצעה כאשר ניתן היה.
החוקרים מצאו כי ישנו יתרון לטכניקות שינויי תנוחה בחולים עם OSA בשכיבה בהיבט הפחתת אינדקס אפנאה-היפופנאה והזמן שהחולים נדרשו לשכב. בעוד שטכניקות שינויי תנוחה היו יעילות בהפחתת אינדקס אפנאה-היפופנאה, נמצא כי לחץ אוויר חיובי מתמשך (Continuous positive airway pressure- CPAP) הייתה שיטה יותר יעילה מטכניקות שינויי התנוחה
מסקנת החוקרים היא כי יש צורך באבחנה מהימנה של SOSA ובמחקרים נוספים העוסקים בתוצאים ממוקדי חולים ובכלל זה, נוחות, חסמים להיענות, עלות-תועלת ותוצאים ארוכי טווח כדוגמת מחלה קרדיווסקולרית, תסמונת מטבולית ועמידות לאינסולין.
מקור:
Sasidharan, A. et al. (2017) Sleep Medicine Reviews. 36, 107