מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין משך והפרעות בשינה לבין צפי לבריאות וחופש ממחלה כרונית במבוגרים בני 50-75. לטובת המחקר נאסף מידע משלושה מחקרי עוקבה באנגליה, פינלנד ושוודיה (עם נתונים על 55,494 אנשים) וזמן המעקב נמשך בין 6-18 שנה. משך שינה בדיווח עצמי סווג לשלוש קבוצות: פחות מ-7 שעות שינה, בין 7-8.5, ו-9 שעות שינה ומעלה. הפרעות השינה סווגו ל-'ללא', 'בינוני' ו- 'חמור'.
עוד בעניין דומה
הצפי לחיים בבריאות הוערך בעזרת שני מדדים – בהתבסס על חיים בבריאות שלמה ובהתבסס על אורח חיים ללא מחלה כרונית. נעשה שימוש במודלים רב-מצביים בשביל להעריך את התוצא הראשי בכל אחת מקבוצות העוקבה. מטה-אנליזה בוצעה בשביל לחשב את התוצאות לכדי הערכה כוללת.
אנשים שישנו בין 7-8.5 שעות בלילה היו צפויים לחיות 19.1 שנים (רווח בר-סמך 95%: 19.0-19.3) בבריאות טובה ו-13.5 שנים (רווח בר-סמך 95%: 13.2-13.7) ללא מחלה כרונית בין הגילאים 50-75. כמות השנים החופשיות ממחלות היו קצרות ב-1-3 שנים באנשים שישנו פחות מ-7 שעות או כאלו שישנו 9 שעות ויותר. לאנשים בלי הפרעות שינה היה צפי לחיות 20.4 שנים (רווח בר-סמך 95%: 20.3-20.6) בבריאות טובה ו-14.3 שנים (רווח בר-סמך 95%: 14.1-14.5) ללא מחלה כרונית בין הגילאים 50-75. כמות השנים החופשיות ממחלות היו קצרות ב-3-6 שנים בקרב אנשים שדיווחו על הפרעות שינה.
מקור: