מחלת האלצהיימר וצורות שונות של דמנציה מהוות נקודת שבר של בריאות הציבור העולמית. בשל העובדה שטיפולים יעילים למניעה, ריפוי, או האטת התקדמותה הדמנציה אינם בנמצא, זיהוים של גורמים ברי-טיפול המעלים את הסיכון ללקות בדמנציה, כגון דום נשימה חסימתי בשינה (OSA: Obstructive Sleep Apnea), עשויים להיות אמצעי מבטיח לשינוי היארעות הדמנציה, או שינוי חומרתה.
עוד בעניין דומה
במסגרת מאמר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Neurology', החוקרים סקרו בשיטתיות את ההשפעה של טיפול עם הנשמה בלחץ חיובי (PAP: Positive Airway Pressure) על שיעורן של הפרעות קוגניטיביות ועל ירידה קוגניטיבית בקרב מטופלים עם OSA בגיל העמידה או מבוגרים יותר.
החוקרים ערכו חיפוש שיטתי ב-MEDLINE, EMBASE, Scopus ו- CINAHL עד לחודש מאי 2021 לצורך זיהוי מאמרים המתמקדים בקשרים בין טיפול עם PAP ובין הפרעות קוגניטיביות. החוקרים כללו מחקרים אשר בחנו את השפעת הטיפול עם PAP בנוגע לשיעור ההפרעות הקוגניטיביות בקרב מטופלים בני 40 ומעלה אשר אובחנו עם OSA, ובנוגע להתקדמות הירידה הקוגניטיבית בקרב מטופלים הידועים כסובלים מהפרעות קוגניטיביות ועם OSA.
11 מחקרים זוהו במסגרת הסקירה השיטתית, כאשר 3 מתוכם היו ניסויים קליניים ו-8 היו מחקרים תצפיתיים. 96% ממשתתפי המחקרים הללו אובחנו עם OSAי(n= 60,840), ול- n=5,826 הייתה הפרעה קוגניטיבית בבסיס (הפרעה קוגניטיבית קלה [MCI: mild cognitive impairment] או אלצהיימר). מתוך כלל המשתתפים, n=43,973 טופלו עם PAP ו- n=16,397 לא טופלו, או שהיו בקבוצת האינבו. מרבית המחקרים דיווחו על קיומה של השפעה מגינה על שיעור ה-MCI ומחלת האלצהיימר בעקבות טיפול עם PAP. דוגמאות לכך היו גיל מאוחר יותר לתחילת ה- MCI, שיעור מופחת של MCI או של אלצהיימר, ירידה קוגניטיבית איטית יותר, או בנוגע להתקדמות אל מחלת האלצהיימר.
החוקרים מציינים כי על סמך העולה ממחקרם, דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם סיכון בר-טיפול לירידה קוגניטיבית. הפרעות קוגניטיביות גורמות עול רב למטופלים ולבני משפחותיהם, ועל כן קיים צורך בזיהוי גורמי סיכון ברי-טיפול, אשר יוכלו להקל בכך. סקירה זו צריכה לשמש כבסיס למחקרים עתידיים, אשר יתמקדו על התערבויות עם PAP למען הפחתת שיעור ההפרעות הקוגניטיביות והירידה הקוגניטיבית, ובמיוחד בקרוב קבוצות מיעוט אתני, אשר היו בתת-ייצוג ותת-מחקר בספרות הקיימת בנושא.
מקור: