למרות שהם שכיחים יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, התקפי פרכוסים הם ביטוי לא טיפוסי של MS והפתופיזיולוגיה שלהם אינה מובנת היטב. לאחרונה, פורסמו בכתב העת Multiple Sclerosis And Related Disorders, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את השכיחות, המאפיינים הקליניים, ממצאי הדמיית המוח והמהלך של אפילפסיה, המופיעים בחולים עם MS.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת של מחקר רטרוספקטיבי תצפיתי של חולי MS שהוערכו במרכז התייחסות יחיד ל-MS בבואנוס איירס, ארגנטינה, בין השנים 2011-2022, תוך התמקדות באלו שפיתחו אפילפסיה (EMS). גורמים קליניים, דמוגרפיים ופרוגנוסטיים הוערכו והושוו לקבוצת ביקורת של חולי טרשת נפוצה לא אפילפטית (NEMS). כדי לנתח מאפיינים ספציפיים של אפילפסיה, נכללה גם קבוצת ביקורת שנייה של חולים עם אפילפסיה מוקדית לא נגעית (FNLE).
במחקר הוכללו 25 חולים (18 נשים). חולים אלו אובחנו עם אפילפסיה, המקבילה לשכיחות של 1.95%. השוואה של מאפייני הדמיה מוחית בין חולי EMS ו-NEMS הראתה ניוון מוחי (32% לעומת 6.1%, p<0.01), כמו גם נגעים בקליפת המוח (26% לעומת 4%, p=0.03) ונגעים סמוכים (84% לעומת 55%, p=0.05), שהיו שכיחים יותר בחולי EMS. עם זאת, לאחר ניתוח רב-משתני, ניוון קליפת המוח היה המשתנה היחיד הקשור לעלייה משמעותית בסיכון לאפילפסיה (יחס הסיכויים 24, רווח בר-סמך 95%: 2.3-200, P<0.01). לא נצפו הבדלים משמעותיים במאפיינים קליניים, פעילות המחלה, רמות נכות, תגובה לטיפול במחלה שונה (DMT) או היעדר יעילות DMT בין חולי MS עם או בלי אפילפסיה. רוב החולים קיבלו תרופות נגד התקפים (ASM), והשליטה בהתקפים הייתה טובה יותר בחולי EMS מאשר בחולי FNLE (92% לעומת 58%, p=0.022) ללא הבדלים בעמידות לתרופות. החוקרים לא מצאו גורמים מנבאים להישנות ההתקפים באוכלוסייה שנחקרה.
החוקרים הסיקו כי ישנה שכיחות נמוכה יותר של אפילפסיה בקבוצה זו של חולי MS, בהשוואה לקבוצות אחרות שדווחו. למרות שנראה כי לאפילפסיה יש מהלך שפיר בחולי MS, נראה כי ניוון קליפת המוח הוא גורם חשוב בהתפתחות אפילפסיה משנית בחולי MS. יהיה צורך במחקרים נוספים כדי לזהות גורמי סיכון או סמנים ביולוגיים המנבאים סיכון מוגבר לאפילפסיה ב-MS.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
